מבחן: מרדצס-בנץ GLE350d קופה – יותר מעיצוב?

מרצדס GLE קופה היא מכונית יפהפיה. עד לאחרונה לא אהבתי קרוסאוברים (SUV's), אבל אחרי שנולדה לי הילדה השלישית נעשיתי אוהד של רכבים – לא משנה איזה – שמאפשרים הכנסת שלושת הבוסטרים מאחור; או אז (טוב, האמת היא שאפילו לפני, אבל שששש…) גיליתי שיש משהו פרקטי ודי הגיוני ברכבי ה"כאילו שטח" שהעדר כל-כך אוהב, לא רק בציון אלא גם בנכר. צרפו עובדה זו לכך שיש משהו מושך ברכבי קופה – וקבלו את קטגוריית הקרוסאוברים קופה, עליה נמנה נשוא המבחן. ואכן, במקרה של GLE קופה השילוב יפהפה – ומרשים (גם את הקולגה מהמשרד שנוסע ב-XC90 חדשה ביומיום ושאל אותי "אם זה שלי").

מרדצס-בנץ GLE350d קופה | צילום: דביר אברהם

היות ובשביל לגבש טעם לגבי העיצוב לא צריך לדעת לקרוא בלי ניקוד – לכן לא ארחיב כאן על הנושא. כן כדאי לציין שאהבתי את תא הנוסעים: הוא איכותי, בלילה מואר בתאורת אווירה עדינה ודו-גוונית (צבע אחד מהצמד ניתן לבחירה מתוך שלוש אפשרויות), ו'עשיר' בערך כמו קהל היעד של ה-GLE. האבזור הסטנדרטי בגרסה שאינה AMG הוא, ובכן, די סטנדרטי בהתחשב ברמת המחיר של הרכב; יש, בין השאר, הנעה ללא מפתח, מצלמת רוורס ומושבים חשמליים. לעומת זאת, רמת גימור AMG LINE שנבחנה מוסיפה גם מתלי אוויר, מצלמת חניה היקפית 360 מעלות, מושבי נהג ונוסע עם זכרונות וכוונון מראות והגה חשמלי עם זכרון, ומושבים קדמיים מחוממים. באספקט העיצוב, רמת גימור זו מוסיפה חישוקי 21" (במקום 20"), צלחות בילום קדמיות מחוררות ופגושים וחצאיות בעיצוב AMG. בגזרת הבטיחות, רמת הגימור שאינה AMG כוללת ניטור שטחים מתים במראות, 7 כריות אויר (כולל אחת לברכי הנהג), בלימה אוטונומית למניעת תאונה והתראה מפני אי-שמירת מרחק – ורמת הגימור AMG מציעה ארסנל נאה: תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית הכוללת שמירת מרחק, שליטה בהיגוי ונהיגה בפקקים, ועוד. זה המקום לציין שאיכות מערכת השמע הלא ממותגת איתה הגיע רכב המבחן (יש גם B&O או הרמן-קרדון – שניהם מותגים מעולים שאני אוהב) לא תספק חובבי סאונד, ושאם כבר הזכרנו את חוש השמע – חיישני הרוורס צפצפו יותר מדי גם כשלא היה צריך.

למבחן התייצבה ברמת גימור AMG – לטוב ולרע. מעבר למה שהזכרתי בפסקה הקודמת,  גרסה זו כוללת גם כיול מתלים שונה ומושבים שונים – ואלו, כנראה, היו הסיבה לכך שהתאכזבתי מנושא הנוחות. שלא תבינו לא נכון, מדובר במכונית נעימה לנסיעה, שתוכלו לכסות איתה מרחקים ארוכים ולצאת רעננים. אבל כשבוחנים בזכוכית מגדלת את הנוחות, מגלים שהמושבים נוקשים ולא מפנקים, ולמרות מתלי אוויר שיכוך השיבושים בעיר מאכזב. מצד שני, נוחות המתלים בכביש הבינעירוני טובה, בידוד הרעשים טוב, ורמת הגימור AMG כוללת בקרת שיוט אדפטיבית ונהיגה אוטונומית בפקקים – שתורמות אף הן לנוחות ולנינוחות. תנוחת הנהיגה מצוינת.

מרדצס-בנץ GLE350d קופה | צילום: דביר אברהם

מנוע ה-V6 דיזל 3 ליטרים בו צויד רכב המבחן הוא פשוט פנינה: חלק, חזק, והסאונד שלו נעים ולא מסגיר את סוג הדלק. עם 258 כ"ס התאוצה ל-100 עומדת על שבע שניות – נתון נאה לגודל ולמשקל; ואכן, העליות לירושלים עברו בקלילות ובכיף. צריכת הדלק לא רעה לרכב בכאלו מימדים: ליטר ל-8-9 ק"מ בנהיגה משולבת, כתלות בסגנון הנהיגה – שאצלי כלל גם האצות חזקות פה ושם בשביל הכיף והחובה העיתונאית – ובתמהיל התוואי (עירוני/בינעירוני).

רמת הגימור AMG מגיעה עם צמיגים נמוכי חתך שפחות מתאימים לנסיעת שטח (ואף עלולים להקרע – שימו לב לאבנים!), כך שלמרות ההנעה הכפולה (4MATIC) לא נכנסתי לשטח. מצד שני, רמת הגימור הזו מגיעה עם מתלי אוויר שמאפשרים הגבהת המרכב.

מרצדס GLE קופה היא מכונית חזקה, יפה ומרשימה – ובגרסת הדיזל הנבחנת מציעה גם צריכת דלק הגיונית. מצד שני, נוחות הנסיעה ברמת המתלים והמושבים אכזבה, הודות לכיול שונה של רמת הגימור הנבחנת. מצד שני, כאן יש מתלי אוויר וברמת הגימור הבסיסית אין. השורה התחתונה: קחו נסיעת מבחן בשתי הגרסאות.