מבחן: אופל קורסה OPC – שיעור בתקשורת

כשמגיע למערכת רכב מבחן כזה; ספורטיבי, כזה שמדבר אל הלב ולא לראש, אנחנו ניגשים היישר לעיקר, והעיקר נמצא בכבישים המפותלים של הרי ירושלים, הירוק בצפון והמדבר השומם בדרום, שם, באותם מקומות, הכבישים המפותלים גורמים למכוניות מסוגה של הקורסה OPC לזרוח. את הדגם הקודם שבחנו אי שם ב- 2012 אהבנו כי היא הזכירה לנו את הקטנות החמות של פעם. האם הדגם החדש יעשה את אותו הדבר?

אופל קורסה OPC | צילום: פיליפ רוזין

ברגע שאני מקבל את המפתחות לקורסה, אני מתיישב במושבי הריקארו ומייד מכוון דרומה, לא דרך כביש 6 אלא דרך חבל לכיש, יער יתיר כשהיעד נקבע על ערד. דרך שעוברת בכבישים שוממים, מבודדים ומעוקלים. כבר בכיכר ביציאה מהסוכנות הרפיה קטנה מדוושת הגז, מוציאה את הזנב החוצה. מפתיע. מעניין, אני אומר לעצמי ומת כבר להגיע לאותם כבישים. המנוע שמשודך ל- OPC מגיע בנפח 1.6 ליטר, לעזרתו מגיע מגדש טורבו, ההספק עומד על 207 כ"ס ב- 5,800 סל"ד ו- 28 קג"מ הזמינים כבר ב- 1,900 סל"ד. בפועל, על הכביש, המנוע מרגיש מעט אנמי, אולי לינארי מידי, אולי כמה סוסים הצליחו לברוח מהאורווה, לא ברור. אל המנוע משודכת תיבת הילוכים ידנית עם 6 הילוכים ודיפרנציאל מוגבל החלקה (קיים בחבילת הביצועים) "אמיתי" (בניגוד ל- XDS למשל שנמצא באיביזה קופרה), כזה שיעביר את הכוח לשני הגלגלים שישגרו את המכונית הקטנה ביציאה מפניות.

הכביש שמוביל לישוב שקף בחבל לכיש מהיר עם סוויפרים ארוכים, האספלט לא ממש איכותי, במהירויות כאלה גבוהות, המנוע לא מספק את המחץ המצופה. ההתנהגות לעומת זאת שובבה, שובבה מאוד. הזנב חי, בחלק מהמקרים אפילו חי מידי, מנסה להשיג את הפרונט בכל הפניית הגה אגרסיבית. לבקרת היציבות 3 מצבים, בקרה מופעלת, מצב ספורט (ליברלי ומאפשר להחליק את המכוניות ולעלות חיוכים) ומצב מנותק לגמרי. כרגע היא מכוונת על המצב הספורטיבי. נוחות הנסיעה לא ממש קיימת, כמו בדגם הקודם, הקורסה נוקשה, נוקשה מאוד. מושבי הריקארו המדהימים לא מוסיפים לנוחות עם מעט מאוד ספוג וריפוד וכל שבר אספלט, ולו הקטן ביותר, עובר בשידור ישיר אל עמוד השדרה ועכוז הנהג. חבילת הביצועים של רכב המבחן מגיעה עם מתלים קשיחים עוד יותר, אני מניח שבדגם הרגיל הנוחות מעט טובה יותר. בכביש הזה, בגלל האספלט המשובש, הקורסה מחייבת אותך להוריד קצב, בגלל הנוקשות היא מקפצת ממהמורה, לשיבוש, לגל בכביש; לא משהו שמוסיף לביטחון. עקב אכילס של ה- OPC נמצא בתקשורת של ההגה, או יותר נכון בחוסר התקשורת. ההגה מרגיש מנותק לגמרי ומקשה על נהיגה מדוייקת על המגבלות. אל זה אפשר להוסיף דיפרנציאל מוגבל החלקה מאוד מאוד אגרסיבי, הכי אגרסיבי שיצא לי לנהוג, מה שמקשה עוד יותר על נהיגה מהירה ומדוייקת. מצד שני, לחיוב כמובן, הדיפרנציאל מושך בפראות אל תוך הפניה, לא משאיר לתת היגוי סיכוי, ויורה את ה- OPC לכיוון האייפקס, מגניב. מצריך הרבה תרגול הן בגלל האגרסיביות שלו, והן בגלל ההגה המנותק.

מגיע לכביש שמוביל לישוב סנסנה, האספלט חדש לגמרי, נסלל ימים ספורים קודם לכן. הכביש טכני ואיטי אך חסר שוליים. צריך לנהוג בזהירות ובדיוק מירבי. בכביש כזה הקורסה מאוד מהנה, המנוע מספק את כל הביצועים הדרושים, הדיפרנציאל מעיף את המכוניות מכל פניה ורק ההגה שוב מפריע, מקשה על נהיגה מדוייקת ולא ממש מספר מה קורה שם למטה. הזנב שובב, כל הרפיה מדוושת הגז או הפניה אגרסיבית של ההגה הישבן פוצח בריקוד משלו וצריך לעבוד כדי לתפוס אותו בזמן. כיף. מזמן לא הייתה לנו ספורטיבית שנוטה להיגוי יתר כל כך בקלות.

בערב אני נפגש בלוזית עם כמה מחברי המערכת, משה, יוסי וליאב. הם רוצים סיבוב ב- OPC המסקרנת, מי לא? הרשמים דומים, התלונות לכיוון המנוע וההגה. ההתנהגות גם כאן, בכביש המעולה הזה, טובה מאוד. כל פניה הישבן מהדק את הקו, כשרוצים הם גם יצא בפראות ויעצר רק עם תגובה מהירה שלך, הנהג, או על ידי בקרת היציבות במידה וזו לא נותקה. לאורך כל ימי המבחן, בלמי הברמבו שמגיעים בחבילת הביצועים סיפקו בדיוק מה שמצופה מהם, כוח בלימה טוב מאוד וחוסר דעיכה גם אחרי שימוש אגרסיבי למדי. בדרך הביתה, אני עוד מספיק לעשות כמה סיבובים בכביש המעולה של בית אריה, גם זה נסלל לא מזמן, הקורסה מרגישה מעולה, אני מופתע כל פעם מחדש מהכיול השובב והדיפרנציאל האגרסיבי אבל מתאכזב מההגה. אסייג ואומר שחלק מהמידע שהלך ונעלם בגלל ההגה, מגיע אליי מהשלדה דרך העכוז.

כן, צריך גם לכתוב על כמה מהדברים הפחות חשובים. העיצוב למשל, מעולה מקדימה עם הפרונט החדש, פחות יפה מאחורה (לדעתי) בגלל מראה צר וגבוה. בשורה התחתונה, העיצוב של ה- OPC משדר בדיוק את מה שקטנה חמה שכזו אמורה לשדר, בניגוד למשל, לאנמיות של האיביזה/פולו. קפיצה אמיתית נעשתה בתא הנוסעים; זה מרגיש איכותי הרבה יותר מבעבר ומיישר קו, אם לא מעבר לכך, עם מובילת הקטגוריה, הפולו GTI. ה- OPC מגיעה מאובזרת כנדרש, הן מבחינת המראה הספורטיבי; ג'אנטים בקוטר 18 אינץ', גג שמש, מערכת פליטה של Remus, ספויילר, פגושים וחצאיות אגרסיביים, פנסי קסנון עקובי פניה  וכו', והן בסביבת הנהג; בקרת אקלים, מושבי ריקארו מדהימים, מערכת שמע עם מסך מגע 7 אינץ' (עם תמיכה ב- Apple CraPlay), דיבורית BT, שקעי USB ו- AUX, בקרת שיוט ועוד.

נוחות הנסיעה כאמור, כמעט ואינה קיימת, הקורסה הקטנת מקפצת על כל סוגי השיבושים ופשוט לא נעימה ביומיום. לזה מתווספים רעשי רוח שמגיעים כבר ב- 100 קמ"ש. צריכת הדלק עמדה על כ- 7.5 קילומטר לליטר, אם כי רובם בנסיעה מהירה ואגרסיבית. בכביש מהיר, בשיוט נינוח אפשר לקבל גם 14 קילומטר לכל ליטר 98 יקר. כן, את הקורסה צריך לתדלק באוקטן 98 בלבד.

עם המגרעות של ההגה ונוחות הנסיעה חלק יכלו להתגבר, עם התמחור המוזר קצת פחות; זה מתחיל (אחרי הורדת מחירים שנעשתה לאחרונה) ב- 155,000 שקלים לגרסה הרגילה ו- 180,000 שקלים לגרסת הביצועים עליה נהגנו (חישוקים גדולים יותר, דיפרנציאל מוגבל החלקה, בלמי ברמבו ומתלים קשיחים יותר). כן, יש לקורסה לא מעט איכויות, אבל גם כמה מגרעות, בסעיפים חשובים, קשה להצדיק את המחיר, בטח כשמכניסים את המתחרות שעולות פחות (בחלק מהמקרים הרבה פחות; ע"ע איביזה קופרה).