לכל אחד מאיתנו יש את חיי היומיום העמוסים. כשיש לי מצב רוח בינוני אם יום מגעיל, אני מנסה להיזכר בחוויות המוטוריות שהיו לי במהלך החיים (וברוך השם, בהחלט יש במה). בין השאר, יש משהו בטיול בשטח שעושה לי טוב על הלב; אני נותן לרוח הנעימה ולאוויר הנקי (לפעמים זה מלווה בריח נעים, כמו ריחות הפריחה על הלב) להיכנס לריאות ולנוף להיכנס לעיניים. הניתוק מהמחשבות עושה לי טוב הלב, אבל יותר עושה לי טוב המחשבה שבטיול תהיינה חוויות שכנראה לא היו בטיולים קודמים: כל מסלול חדש הוא נופים וצבעים חדשים, וכמובן פתח לתקיעות ולסיפורי מור"ק. וכאן אני חוזר לנושא הזיכרונות: לספר לחברים או מכרים את החוויות האלו עוזר לי גם להיזכר בהם ומעלה חיוך על פניי. והחיוך הזה, לפעמים סתם באמצע שום-מקום, הוא עוד אחת מהסיבות למה אני אוהב טיולי שטח.
טיולי שטח | צילום: פיליפ רוזין
כדי ליהנות מהטבע ולטייל בשטח לא חייבים רכב שטח משופר. בנוסף לרכבי שטח יעודיים, אני טיילתי גם עם מכוניות ישנות שקניתי במאות בודדות של שקלים (חוויה), עם ג'יפונים הנעה קדמית וגם עם הדיהטסו פרוזה הפתוח שהיה לי (גג ברזנט, דגם נדיר יחסית). רכב שטח פתוח רק מעצים את החוויה ואת תחושת החופש, ולפעמים, חוץ מהאוויר והריחות נכנס גם אור ירח מלא.
היכולת להגיע למקומות מבודדים עושה טוב לנפש. עם הדייהטסו, לדוגמא, הגעתי לשתי פינות חמד ליד הבית שלי: אחת היא מצוק עם נוף מהמם לים, והשניה היא חוף בתולי וריק מאנשים (פחות סימפטי בימים של מתיחות בטחונית. הנוף לכיוון דרום, אגב, הוא עזה). הנסיעה על השטח החולי חלקה וכיפית (לפעמים יש קפיצות), מצריכה ריכוז ומחזירה סיפוק. חשוב למצוא את השותפים האמיתיים לטיולי שטח. כאלה שאוהבים לנסוע ולהיטלטל ומודעים לזה שדברים יכולים להשתבש. לאלו שכל הזמן פחדו להיתקע לא הצעתי יותר לבוא איתי.
גם עם הגרוטאות שהיו לי היו לי חוויות יפות. הראשונה, סקודה פייבוריט משנת 1994 שימשה אותי בהתחלה לנסיעות לרכבת, ומהר מאוד עברה הסבה לרכב שטח. טיילתי איתה המון בשדות ליד הבית, אבל היו גם טיול ליער בן שמן והיה גם טיול לילי בבוץ של פלמחים, כשסוזוקי ג'ימני של חבר הצטרף אלינו. באותו הטיול היא גם מתה (מזל שיש ביטוח גרר). אחר כך היו לי עוד גרוטאות, וצברתי עוד חוויות. הצחוק המשחרר עם החברים אחרי שראינו במראה את המוט המייצב של הג'אסטי או הפגוש האחורי של הרנו-5 (ספרינטר!) מתעופפים באוויר עושה טוב על הלב. כיף לצחוק סתם ככה. אותה סובארו ג'אסטי מתה שחצתה את נחל שורק (משה אהרוני שלנו היה על ההגה. ליתר דיוק, שם נשבר האגן שמן והיא הצליחה לנסוע עוד כמה קילומטרים), בטיול לילי שאת חוויותיו עדיין לא שוכחים.
חלק מהעסק בטיולי שטח הוא התקיעות והשקיעות, וצריך לדעת לאהוב את זה. לפעמים זה נגמר רק לפנות בוקר, וזה חלק מהחוויה. אני זוכר את הטיול הבוצי ההוא עם הסובארו ג'אסטי. ברוב המקרים 'פול גז' בהילוך שני וצבירת תנופה הספיקו כדי לצאת מהבוץ – אבל קרה ששקענו ליד שדה אבטיחים (החקלאי הזהיר אותנו וגם אמר שלא יבוא לחלץ אם נשקע). עם קצת עבודות הנדסה ולכלוך ידיים (כמו פירוק כל מה שאפשר מהרכב כדי לשים מתחת לגלגלים) הצלחנו לדרדר את הרכב למשטח עם אחיזה.
טיול בלילה מעצים את החוויה. למרות שתוואי השטח נראה יותר מאיים, הניתוק והכוכבים המנצנצים מוסיפים לחוויה. לפעמים, נכנסים ללילה לא מרצון. באחת הפעמים נתקענו בבוץ בשעת בין ערביים, ונאלצתי לצעוד בבוץ ובגשם שוטף כחצי שעה עד שראיתי את הזרקורים של הרכב המחלץ (דוד שלי, נשמה טובה) מגיעים. הגענו הביתה לפנות בבוקר, כמובן אחרי שרחצנו את שני הרכבים (המחלץ והמחולץ). אני אוהב לטייל גם במדבר, בעונה המתאימה. אחת הפעמים עשיתי את זה עם 'רנגלר' הדגמה של היבואן: הדרך לעין עקב היא מסלול לא מאתגר, אבל לא משעמם, והמקום עצמו מדהים. כמובן שפירקתי את החלק הקדמי של הגג, והנוף של ההרים נכנס גם הוא עם האוויר והרוח. בפסח האחרון טיילתי עם חברים בנחל נקרות (סוזוקי ג'ימני וטויוטה היילקס, גם הם רכבי הדגמה): מסלול לא משמעם מדי, אבל גם כזה שלא שובר את הרכב. טיולים שמשלבים מעברי מים מגבירים את הכיף והאקשן אפילו יותר (אבל צריך להיזהר: גם על המנוע וגם לא להיסחף).
טיולי שטח | צילום: פיליפ רוזין
אפשר ליהנות בטבע גם עם ג'יפונים הנעה-קדמית: לפעמים מרווח הגחון עושה את ההבדל. כך, לדוגמא, עם קיה ספורטאז' הנעה קדמית גיליתי יער נחמד. פרשנו מחצלת ועשינו פיקניק – והכי חשוב, התרחקנו מעט משאר המטיילים. באותו היום גם ראינו פריחה הרחק משאר ההמון: למטיילים האחרים פשוט לא היה את המרווח גחון שנדרש כדי להגיע לפינת החמד; ההנעה הכפולה הייתה פחות קריטית. גם עם ג'יפון הנעה קדמית אפשר בהחלט ליהנות מהטבע ולגלות פינות חדשות (ויש לי עוד דוגמאות, כמו הבית הערבי הנטוש עם הנוף המהמם בו הצטלמנו או פריחה צבעונית ממש ליד הבית).
בשורה התחתונה, טיולי שטח הם תחביב ממכר. נסו וייתכן שתתאהבו, למרות שאני מכיר גם כמה שמסתכלים על הנסיעה המטלטלת כחסרת מטרה.
