אם גם אתם לא מאלה שמזהים את כל סוגי המכוניות בעיניים עצומות אל תרגישו לא בנוח אם טעיתם לחשוב שיש קשר בין הספורטאז' לרכב ספורט. השם אומנם נשמע ספורטיבי אך כאן נגמר הקשר.
אז מה הוא כן? רכב פנאי שלא מתיימר להתאים לאנשים שבשעות הפנאי שלהם מטפסים על ג'בלאות, הוא יותר בסגנון של פנאי עירוני, והשטח שלו זה החניון של בית הקפה או של הסופרמרקט.
מבחוץ הרכב מרשים למראה, מעוצב בקווים נקיים וחדים ובאופן כללי נראה כמו שהייתי מצפה ברכב פנאי להיראות- מחמיא. ובהתחשב בעובדה שהרכב לא באמת "ארבע על ארבע" – אביעד בעלי הסביר לי שבגרסה שקיבלנו, רק הגלגלים הקדמיים מסתובבים, בדיוק כמו בבימבה הירוקה שלי – זה מאוד חשוב. הרי גם ככה רוב לקוחות הג'יפונים קונים אותם כדי לראות (תנוחת ישיבה גבוהה) ולהראות.
נכנסים פנימה. נתחיל דווקא ממה שקורה מאחורי הנהג. הפעם זה פיליפ שישב שם – ומי שמכיר את פיליפ, יודע כמה הוא גבוה והרגליים שלו ארוכות. באופן מפתיע הוא ישב שם בנוחות, הרגליים לא נתקעו במושב ואם ממש בא לו הוא יכול אפילו לגבוה בעוד כמה ס"מ. כך שאם בא לכם להעמיס את כל המשפחה לנסיעה, גם כיסא תינוק וגם מתבגר הורמונלי יסתדרו שם מאחורה.
עוד צ'ופר ליושבים מאחור זה הסאנרוף הנוסף לזה הקדמי שגורם גם ליושבים מאחור להרגיש שמישהו חושב עליהם ומשקיע בהם קצת מחשבה. המתבגרים יכולים להעיף מבט לשמיים ולדמיין שהם לא עם כל המשפחה באוטו, והילדים הקטנים יכולים לספור כוכבים או עננים עד שיירדמו. אם הקטנים בכל זאת לא נרדמו והם ממש מרעישים אין לכם מה לדאוג, האוטו רועש (רעשי רוח) במהירויות של כביש 6 (כ-120 קמ"ש), כך ש שהצווחות ייעלמו עם רעשי הרקע של הרוח.
עוד קצת אחורה, בתא המטען המרווח יש מקום מכובד לכל הפקלאות שלכם. ואם אתם לא מעוניינים שכולם יראו מה שמתם בתא המטען – יש גם כיסוי שיכול להסתיר. וזה מצוין בשבילי, כי תמיד אביעד מעיר לי לא להשאיר את התיק גלוי ברכב חונה – ותמיד אני משאירה.
בגלל שמדובר ברכב מפנק החלטנו לפנק אותו בנסיעה לצפון, ואותנו בצימר – וקיווינו שהוא לא יתעייף יותר מידי. אחרי שהתמקמתי במושב הנהג והתרגלתי לאוטו החוויה החלה, האוטו שט לו בכביש במהירות ואם לא הייתי תופסת את עצמי בזמן הייתי עלולה להיעצר על מהירות. איך הכביש טס כשנהנים.
הספורטאז' התנהגה יפה גם כשהיא נדרשה לטפס לחרמון, לא התלוננה ולא התעייפה, אך אליה וקוץ בה: ממש קשה להביט לתוך הסיבוב בגלל הקורה השמאלית הרחבה וגם בגלל מראת הצד השמאלית הגדולה. גם בנסיעה עירונית, כשפונים שמאלה המראה הגדולה מפריעה לראות היכן בדיוק מתחילה המדרכה שמשמאל. כשמגביהים את הכסא המצב משתפר ומתרגלים – אבל עדיין חשוב שתבדקו את הנושא.
את הדרך חזרה לדרום העברנו בנחת בזכות בקרת השיוט הנהדרת שנועדה בדיוק לעצלנים כמוני: לוחצים על כפתור שנמצא על ההגה, והרכב שומר על המהירות בשבילך.
בשורה התחתונה – מאוד אהבתי את הספורטאז'. קודם כל – הוא יפהפה, כמו בגד שיושב עלייך בול, וזה מה שבאמת חשוב. מעבר לזה, הוא נוח ונעים לנסיעות ארוכות. רק חבל שלחולות אי אפשר באמת להיכנס איתו – הוא לא באמת "ארבע על ארבע", זוכרים?
הערת המערכת: לספורטאז' קיימת גם גרסת הנעה כפולה יקרה יותר.
לסיכום: | ||||||||||
|
|
- קיה ספורטאז' | צילום: פיליפ רוזין
- קיה ספורטאז' | צילום: פיליפ רוזין
- קיה ספורטאז' | צילום: פיליפ רוזין
- קיה ספורטאז' | צילום: פיליפ רוזין
- קיה ספורטאז' | צילום: פיליפ רוזין
- קיה ספורטאז' | צילום: פיליפ רוזין
- קיה ספורטאז' | צילום: פיליפ רוזין
- קיה ספורטאז' | צילום: פיליפ רוזין
- קיה ספורטאז' | צילום: פיליפ רוזין
- קיה ספורטאז' | צילום: פיליפ רוזין
- קיה ספורטאז' | צילום: פיליפ רוזין
- קיה ספורטאז' | צילום: פיליפ רוזין