מבחן: טויוטה אייגו – קטנה קטנה ואוטומטית

מחירי הדלק המאמירים שוב ושוב קוראים לנו להתחבר למציאות, להפסיק את הקשר הנואש עם הבנק ולקנות מכונית זולה וחסכונית. הטויוטה אייגו היא בדיוק אחת כזו, זולה יחסית, חסכונית ובעלת מוניטין אמינות מוכח. האייגו הקטנה היא פרי שיתוף הפעולה של טויוטה עם קונצרן PSA שבנו 3 מכונית זהות (ביחד פיז'ו 107 וסיטרואן C1) עם שינויי עיצוב קלילים, אפילו היצור מבוצע באותו המפעל לכל השלושה יחד.

טויוטה אייגו | צילום: פיליפ רוזין

שינויי העיצוב מתבטאים ביחידות תאורה שונות מאלו של ה- 107 וה- C1, האייגו מרגישה בוגרת יותר ושובבה פחות, אני דווקא הרגשתי כי המראה שלה שלם יותר ונאה יותר מצמד הצרפתיות, אבל עיצוב הוא עניין סובייקטיבי ככה שכל אחד והעדפה שלו. מבפנים העיצוב זהה לכל השלושה, למעט שעון הסל"ד המגניב שמצאנו בצמד הצרפתיות והיעדרותו בולט מהאייגו. הפלסטיק עדיין נוקשה, החומרים זולים בדומה לאחיות והפח החשוף בדלתות מגניב מצד אחד, אך נותן הרגשה של מסחרית מצד שני.

תנוחת הנהיגה באייגו מעט בעייתית, לפחות בשבילי (1.91 מטר), ההגה אינו ניתן לכיוון לעומק והמושב אינו מתכוונן לגובה ולכן מצאתי את עצמי רחוק מידי מההגה כשברך ימין שלי נוגעת כל הזמן בבורר המזגן. מאחור המרווח סביר ו- 2 מבוגרים בעלי גפיים קצרות יכלו לשבת שם בנוחות, יחסית כמובן, החלונות האחוריים אגב, אינם נפתחים מטה אלא הצידה ומשארים חרך אוורור קטן בדומה למכונית 3 דלתות. תא המטען קטן יחסית ומציע נפח צנוע של 139 ליטר.

רשימת האבזור צנועה גם כן, החלונות הקידמיים חשמליים, המראות לא, מערכת הסטריאו בסיסית ומערכת המיזוג מכאנית כמובן, כאן זה ניגמר פחות או יותר, חסכון כבר אמרתי. שפע מקומות אחסון מחפר על היעדרותו של תא הכפפות.

טויוטה אייגו | צילום: פיליפ רוזין

יחידת הכוח דומה ל- C1  ול- 107, מדובר על מנוע 1.0 שלושה צילינדרים המציע 68 כ"ס. בעוד את השניים האחרות בחנו עם תיבה ידנית (ה- 107 הייתה מהדור הקודם ואילו ה- C1 לאחר מתיחת הפנים) את האייגו קיבלנו עם התיבה הרובוטית. אז מה אפשר לצפות ממנוע צנום נפח והספק? לא הרבה, כשמשלבים את זה עם תיבה רובוטית עם מצמד אחד, אז הלא הרבה הופך לממש מעט. תפקודה של התיבה הרובוטית פשוט איטי מידי וחובט מידי. לרוב אומרים שמה שמרגיש כתב רכב לא מרגיש הלקוח הפשוט ומה שנכתב בעיתונות הרכב מוקצן ומוגזם, אך כשחברתי נהגה באייגו הדבר הראשון שיצא מפיה היה שהתיבה מוזרה והביצועים עצלים משהו. בנסיעה בינעירונית המצב אינו משתפר, התיבה מתבלבלת ולעיתים משתהה או לא מורידה הילוכים כלל בקיק-דאון. עקיפות מצריכות תכנון מוקדם והרבה מקום פנוי, ועל מנת לנפק ביצועים צריכים למשוך את המנוע במעלה הסל"ד, ושם הוא מפיק צליל צורם ולא ממש נעים. צריכת הדלק במהלך ימי המבחן עמדה על ממוצע של כ- 15 ק"מ לליטר כשרובם בוצעו מחוץ לעיר אך עם רגל כבדה על הגז.

ההתנהגות של האייגו שובבה, בכל זאת יש לה גנים צרפתים. להגה משקל טוב והוא מדויק יחסית, והשלדה מהדקת פניות ומעלה חיוכים למרות האחיזה הלא גובהה. כנגזרת מאותה התנהגות טובה, האייגו נוקשה בנסיעה על שיבושים, בידוד הרעשים לוקה בחסר והאייגו מקפצת בין השיבושים הרבים.

האייגו, כמו אחיותיה, אינה מכונית רעה, היא נראית טוב, היא חסכונית ונהנית מהמוניטין של טויוטה. לעומת זאת התיבה הרובוטית פשוט לא טובה ומורידה לאייגו נקודות זכות רבות. מחירה של הגרסה הרובוטית עומד על 73,000 שקלים, ואילו הגרסה הידנית תעלה לכם 68,000 שקלים. האם פער של 2,000 שקלים מה- 107 הרובוטית ו- 5,000 שקלים מה- C1 מוצדק? אני לא בטוח. בדבר אחד לעומת זאת אני כן בטוח, במידה ואתם מחפשים מיני קטנה וחסכונית, בין אם זה האייגו או האחיות מצרפת, תעשו לי ולעצמכם טובה, קחו את הגרסה הידנית.