מבחן: עומדים על טיבה של השברולט קפטיבה

הפרסומת של שברולט קפטיבה טוענת שהיא "כל מה שאתה צריך מרכב פנאי". אני עם הקפטיבה ביער ליד יקנעם – עצירה לצילומים (לא שלי, של הרכב) בדרך לחרמון. אני נוהג את הקפטיבה בעדינות וביתר תשומת לב; חצאית הקישוט מתחת לפגוש הקדמי כל-כך נמוכה, והדבר האחרון שאני רוצה הוא לעשות נזק לרכב המבחן. הקפטיבה, אם כן, היא לא כל מה שרוב האנשים צריכים מרכב הפנאי שלהם: הרי ידוע שרוב האנשים צריכים שרכב הפנאי שלהם יטפס על המדרכה ליד בית הקפה השכונתי –  ועם החצאית המיותרת הזו, אפילו את זה קשה לעשות. ככה שאם אתם קונים את הקפטיבה, עשו לעצמכם טובה והיפטרו מהחצאית המציקה.

בחניה

בכניסה לקפטיבה מקבל את פניי תא נוסעים אפרורי ולא מזמין בגווני שחור. לוח השעונים והקונסולה המרכזית נאים למראה. למרות השיפור הרב באיכות החומרים וההרכבה יחסית לדגמים קודמים של שברולט קוריאה, זה עדיין לא מספיק, ומרכב במחירו של הקפטיבה אנו מצפים ליותר שאר רוח בעיצוב, בהגשה ובאווירה.

כרכב משפחתי המרווח לנוסעים מספק בהחלט, גם אם לא מבריק, ויש לציין לטובה את המושבים האחוריים בעלי מסעד גב מתכוונן. אך כרכב שבעה מקומות, השורה האחרונה פשוט צפופה מדי ומיועדת לאכלוס ילדים בלבד.

הקפטיבה מוצעת בשלוש גרסאות: 2.2 דיזל, 2.4 בנזין ו- 3.0 בנזין – השתיים הראשונות ברמת האבזור LT והאחרונה ברמת האבזור LTZ. כבר ברמת ה- LT תמצאו הגה וידית הילוכים בציפוי עור, שקע 12V מאחור, הגה מתכוונן לעומק ולגובה, בקרת אקלים, מחשב דרך, חיישני חניה, בקרת שיוט, שליטה על הסטריאו מגלגל ההגה ועוד. גרסת ה- LT חסרה חלון בגג, ואת זה תמצאו רק ב- LTZ. עוד גרסת ה- LTZ תוסיף, בין השאר, מסך מגע של Pioneer עם ניווט וקישוריות בלוטות', שליטה על המיזוג מגלגל ההגה, חיישן גשם, ריפוד עור מלא ועוד.

שברולט קפטיבה | צילום: פיליפ רוזין

נימוסי כביש

הקפטיבה היא פרטנרית ראויה לנסיעה משפחתית: בידוד הרעשים טוב והנסיעה נינוחה. נוחות הנסיעה בתנאים עירוניים בינונית, והמתלים מעבירים את שיבושי הכביש לנוסעים. ככל שעולה המהירות, נוחות הנסיעה משתפרת.

התנהגות הכביש של הקפטיבה בטוחה ומשרת ביטחון. כמו כן, היא אינה מתנדנדת על המתלים יתר על המידה, והאחיזה טובה בהחלט.

הקפטיבה נמכרת בגרסת בנזין או דיזל – אנו קיבלנו את הדיזל: בסיוע מגדש טורבו, מפיק המנוע 163 כ"ס מ- 2.2 ליטרים. המומנט מכובד: 35.7 קג"מ ב- 2,000 סל"ד די מוקדמים. למתחרים הקוראניים יש 197, וההבדל מורגש. הביצועים סבירים, ותו לא, בין השאר באשמת תיבת ההילוכים: היא לא מגיבה כראוי לפקודת קיק-דאון, ולעיתים מורידה הילוך אחד במקום שניים, כמו שרציתי. לטובת התיבה נציין כי היא ניתנת לתפעול ידני מלא, ואף ניתנת לשליטה מלאה ולא מעלה הילוכים עצמאית כאשר מתקרבים לקו האדום במד הסל"ד. תיבת ששת ההילוכים מעבירה את ההילוכים "בעדינות, ברכות", כמו שאומר פארוק ב"אלכס חולה אהבה" האלמותי.

עוד נקודה לרעת הקפטיבה היא צריכת הדלק. בנסיעה בינעירונית לחרמון, שאינה חסכונית במתכוון אך גם אינה בזבזנית, כולל העליות של הצפון, צרכה הקפטיבה ליטר סולר ל- 8.5 ק"מ.

שברולט קפטיבה | צילום: פיליפ רוזין

OFF-ROAD?

אולי כן, אבל בטח לא עם החצאית. כמו שציינתי, החצאית הקדמית מנעה מאיתנו לבדוק לעומק את נושא השטח. את נושא החצאית הקדמית כבר הזכרתי, והדבר מחייב משנה זהירות גם בנסיעה בשבילים כבושים יחסית. ההנעה, לפחות, היא כפולה קבועה – מה שאמור לתת יתרון קל במשטחים עם פוטנציאל לשקיעה. גם העובדה שהגיר לא מעלה הילוכים על דעתו תחת מאמץ היא יתרון אף היא במשטחים פוטנציאל לשקיעה, כשצריך כוח זמין. כמו שתוכלו לראות בתמונות, מהלך המתלה די קצר – אבל בנקודה זו אין לנו תלונות, וזה מה שתמצאו גם אצל שאר חבריו לקטגוריה של הקפטיבה.

סיכום

שברולט קפטיבה אמורה להציע פתרון למשפחה המעוניינת ברכב 7 מקומות עם יכולת שטח קלה. הקפטיבה לא מצטיינת לא בזה ולא בזה: כרכב שבעה מקומות, היא צפופה מאחור, ורק ילדים יוכלו לשבת בנוחות בשורה השלישית. כרכב שטח, החצאית הסוררת לא נותנת לנצל את הפוטנציאל, ואם אתם רוצים את המינימום של יכולת שבילים, עשו לעצמכם טובה ופרקו את החצאית. לקפטיבה בעיה נוספת: היא לא מרגישה כמו רכב שעולה כמעט רבע מיליון שקל.