אותה הסקודה לימדה אותי שניתן להפיק הנאה מנהיגה בדרכים שונות ומשונות. אחרי לא מעט חוויות שעברתי איתה (כולל טיול ג'יפים באותו לילה סוער בחולות פלמחים. שקענו בבוץ כל-כך חזק, שגם רכב החילוץ [סוזוקי ג'ימני משופר] בקושי הצליח לעזור), הבנתי שאני מכור. אחריה ניקנו פיג'ו 205 (ב-600 שקלים, צבאית לשעבר ועם 580K ק"מ על השעון), רנו 5 (ב-800 שקלים, יד שניה, אחרי טיפול ועם טסט לשלושה חודשים. שרדה לא מעט קפיצות באוויר ללא כל נזק לאגן השמן או לרדיאטור), ואחרונה חביבה – סובארו ג'אסטי 1.2 שפשוט מסרבת למות; את הכינוי juSTI היא הרוויחה ביושר, אחרי לא מעט קטעי נהיגה רוויי אדרנלין והחלקות בשבילים ליד הבית.
מאזדה MX5 (מיאטה) | צילום: פיליפ רוזין
"הגה מתקשר", "Turn-in" ו"כיול שלדה" הם מושגים שרוב חובבי הנהיגה מכירים היטב. גם את הביטוי "שלדה מטורפת" כבר יצא לשמוע מפי בעלים של פיג'ו 106 ראלי. אבל אם לומר את האמת, אני מכיר לא-מעט אנשים שכאשר ישמעו את הביטוי "היזון חוזר", לא יבינו היכן הלך ההיזון ומאיפה הוא חוזר. ולא, אני לא מדבר על השכן עם הטויוטה קורולה המשעממת, אלא על אלה שמכונית בשבילם היא הרבה יותר מכלי תחבורה; כאלה שיספרו בעיניים בורקות אלו רכבים היו בבעלותם במרוצת השנים, אם רק יישאלו לכך.
די להעיף מבט קצר בדיונים הנערכים בפורומי הרכב השונים כדי להבין שלכל אחד יש את ההנאה שלו מנהיגה. ויכוחים עזים ניטשים בין חובבי הישורות ובין חובבי הפיתולים. חפשו את צירופי המילים "קליאו ספורט, איביזה טורבו" – ותגלו כי לכל הנאה יש את עדת המעריצים שלה. אני, למשל, מוכן להישבע שסיטרואן ZX וולקן חלושה שהייתה בבעלותי היא אחד הרכבים הכיפיים עליהם נהגתי.
אם כך, אין ספק כי ישנם סוגים שונים של שותפיי למחלה. ישנם חובבי-הרכב, אלה שיהנו מעיצוב טוב, מתחזוקת המכונה ומשיחות חולין על מכוניות ומוטוריקה. מהצד השני של הסקאלה, בסמיכות ל'קו האדום', יש את חובבי הנהיגה – אלה שיקומו השכם בשישי בבוקר כדי לנסוע לכבישים ה'נכונים', אלא שבשבילם נהיגה מהירה (אך אחראית!) ואדרנלין הם דרך חיים. יש את רוכבי הטרקטורונים והאופנועים, ויש אפילו משוגע אחד שמוכן להשבע שסובארו ג'אסטי יודעת לייצר לא-מעט פאן (בעיקר בשטח: באויר ועל הצד).
ב.מ.וו 535i F10 | צילום: איגור קנופוב
כך או כך, תקשורת וניהוג שזורים בהנאה בעיקר כשמדובר בנהיגה ספורטיבית בכבישים מפותלים – סוג מאוד ספציפי של הנאה מוטורית. מהצד השני, יש דרכים רבות ומגוונות להנות מנהיגה: יש שיהנו מנהיגה מהירה בישורות (ולכן, עבורם, ביצועי המנוע חשובים יותר מהתנהגות), יש שיהנו מנהיגה ברכב אספנות אותו שיפצו בעמל רב, ויש שיהנו מנהיגה איטית וטכנית ברכב-שטח. בשבילי, נהיגה במכונית קבריו' בנופים הנכונים ובמזג האויר הנכון (כשבחוץ קריר ומעונן, הגג פתוח והחימום עובד בעוצמה מלאה. אתם חייבים לנסות, אני אהבתי) מהנה לא פחות מנהיגה ברכב ספורטיבי בכבישים הנכונים. זה גלידה וזה סטייק.
אז בפעם הבאה שאתם קוראים באחד הפורומים על כך שרכב מסויים אינו מהנה לנהיגה – קחו זאת בעירבון מוגבל, ובידקו האם הרכב מתאים לדרישות שלכם.
