היום הכל היברידי. מזרחי-טפחות מציע לכם בנקאות היברידית (זה אומר שהם מממנים לי חצי מהאוברדראפט?). בחלק מהיצרנים, אותה מערכת STOP&GO, המכבה את המנוע בעצירה – זו שאצל חלק מהיצרנים מכבה את גם את המזגן בעצירה וגורמת לכם להזיע – נקראת מיקרו-היברידית. כמי שהתחתן לא מזמן, בחיפושיי אחר מקרר נתקלתי אפילו במקרר היברידי. בקיצור – הייבריד זה IN.

בין כל מכבסת המילים הזו, מתייצבת הפריוס ההיברידית הותיקה בארצנו. כאן אין משחקי מילים פסאודו-שיווקיים: הפריוס מונעת ע"י שילוב של מנוע חשמלי ומנוע בנזין, שילוב שאמור לשפר משמעותית את צריכת הדלק. ובימינו אנו, כשמחירי הדלק מאמירים, ונעשים ניסיונות למכור לנו רכב חשמלי שסחירותו לא ידועה, עם חבילות שימוש מחייבות ויקרות (העלויות קרובות להחזקת רכב מונע בדלק, כאשר החשמל זול משמעותית; אז איפה אנחנו הלקוחות מרוויחים כאן?), כמעט שכחנו שמעבר לפינה ממתינה לנו אפשרות אחרת – הטויוטה פריוס.

טויוטה פריוס הייבריד | צילום: פיליפ רוזין

Ready

המפתח בכיסי, כפתור ה- Power נלחץ (הפריוס מצוידת בהנעה 'ללא מפתח' – המפתח נשאר בכיס הנהג, וההנעה מתבצעת בעזרת כפתור), ו- Ready הוא החיווי התכלכל שנדלק בלוח השעונים לאחר שהנעתי. מעבר לאותו חיווי, דממה; הפריוס, בשלב זה, מונעת בחשמל בלבד. השקט אפשר לי להתרכז בסביבת הנהג. העיצוב נאה, כמעט עתידני. צג מחוונים עליון דיגיטאלי, קונסולה מרכזית 'צפה', גלגל הגה ובורר הילוכים נאים. אבל בכל זאת, משהו באוירה חסר. הכל אפור וקודר מדי, וגם הפלסטיקים – בעלי מרקם 'כאילו מוברש' – יכלו היו להיות נעימים יותר למראה ולמגע. שמחתי למצוא בפריוס ריפוד בד לדלתות, פריט שהוחלף בחלק מהמכוניות בעשור האחרון בפלסטיק זול למראה ולמגע. איכות ההרכבה טובה , ולא נשמעו קרקושים. ואם כבר הזכרנו את לוח השעונים, נציין שהוא ממשיך את העתידניות שמתיימרת הפריוס להציג: ישנן אפשרויות תצוגה גרפיות עשירות דרכן תוכלו ללמוד על 'מאחורי הקלעים' של יחידת ההנעה, וכפתורי השליטה מההגה מוקרנים בתלת מימד על הצג, כשלוח המחוונים מוקרן מאחוריהם. נחמד.

תא הנוסעים של הפריוס מרווח: גם כאשר במושב הנהג יושב נהג גבוה, מרווח הרגליים ליושבים מאחור מצוין. גם תא המטען מרווח באופן מפתיע יחסית לגודלו הרשמי (445 ליטר), והודות לרצפתו הגבוהה (נגזרת של מיקום הסוללות) הוא גם נוח להטענה.

ביציאה מהחניה, הפריוס שקטה כל עוד משייטים בתוך העיר במהירויות נמוכות. ביציאה מהעיר, גוברים הרעשים: בידוד הרעשים לא מושלם, ורעשי רוח חודרים גם במהירויות שיוט בינעירוניות חוקיות. בהאצות חזקות, גם רעש המנוע נוכח בתא הנוסעים.

נוחות הנסיעה סבירה ברוב המצבים, עם חריגים: בכבישים משובשים הפריוס מתרסקת ויושבי הרכב מרגישים את השיבושים היטב. מצד שני, על פסי האטה הפריוס מפתיעה, ומגהצת אותם באופן מפתיע. לטובה נציין את המושבים: הם נוחים וריפודם נעים.

Set

טויוטה פריוס הייבריד | צילום: פיליפ רוזין

הפריוס מצוידת במנוע בנזין בנפח 1.8 ליטר (99 כ"ס ב- 5,200 סל"ד, 14.1 קג"מ מומנט ב- 4,000 סל"ד), ואליו מצטרף המנוע החשמלי (82 כ"ס, 21.1 קג"מ מאפס סל"ד; שימו לב ליתרונו של מנוע חשמלי: גם נתון המומנט עדיף וגם זמינותו). ההספק הסופי הוא 136 כ"ס (פחות מחיבור הספקי מנועי הבנזין והחשמל, כיוון ששניהם פועלים בסינרגיה). תיבת ההילוכים היא תיבה רציפה, אבל לא כמו שאנחנו מכירים. כאן ישנו יחס העברה יחיד(!) וקבוע.

איך כל זה מתורגם לכביש? הביצועים טובים, וגם בכבישי הצפון התלולים הפריוס טיפסה ללא קושי, אך יחידת ההנעה רועשת מדי במאמץ. ישנם ארבעה מצבי נסיעה: מצב ECO המקהה את תגובת הדוושה, מצב POWER המחדד את תגובתה, מצב רגיל ומצב EV. בזה האחרון ניתן לנסוע עם הפריוס למרחקים קצרים בעזרת המנוע החשמלי בלבד, ותא הנוסעים נהיה שקט ומקבל אוירה של ספריה. תיבת ההילוכים מצוידת במצב B, הנועד להוריד עומס מהבלמים ולמנוע את התחממותם ודעיכתם בירידות תלולות – מקביל ל'בלימת המנוע' שאנו מכירים.

התנהגות הכביש של הפריוס בטוחה – ומשעממת. ההגה חסר תקשורת לחלוטין, תת היגוי מופיע במגבלות, ה-ESP ממהר להיכנס – טוב כשנוסעים עם המשפחה, פחות כיפי בנהיגת פאן – ובאופן כללי לא מדובר במכונית שתרצו להשחיז איתה סיבובים סתם בשביל הכיף. דוושת הברקס אלסטית ולא מספיק פרוגרסיבית, ודורשת התרגלות קצרצרה.

הפריוס היא מכונית מאוד חסכונית. היצרן מצהיר על 25.6 ק"מ/ל' (!!) מחוץ לעיר, 27 ק"מ/ל' בתוכה ו- 25.6 ק"מ/ל' במשולב. אנחנו הגענו בנסיעה בינעירונית רגועה ל- 19 ק"מ/ל', ובסוף יום המבחן, שכלל גם תנאים מאומצים והרריים בחלקם, גם שיוט רגוע יותר או פחות, וגם פקקים – מדדנו 16.5 ק"מ/ל'. מרשים. מה שיותר מרשים הוא, שצריכה דומה מושגת בתנאים עירוניים ופקוקים – ובזה לפריוס אין מתחרות.

טויוטה פריוס הייבריד | צילום: פיליפ רוזין

Go!

טויוטה פריוס היא מכונית מומלצת, ואלה שירכשו אותה לא ישלמו מחיר כבד מדי (בהנחה ואינם חולי הגה) בחיי היומיום תמורת הזכות לנסוע ברכב חסכוני מאוד: הביצועים טובים, המרווח בתא הנוסעים מצוין. היינו שמחים רק לשיפור קל ב- NVH (בידוד רעשים ורעידות טוב יותר, ונוחות עדיפה).

לפריוס יש שתי בעיות אקוטיות, ולא רק לחובב הנהיגה: ראשית, אין תמימות דעים לגבי רמת הקרינה ברכב. הבעיה השניה היא המתחרה מבית: אוריס ההיברידית, שתושק ממש בקרוב, מציעה את אותן התכונות הטרומיות והחיוביות של הפריוס – בפרט בפן צריכת הדלק וזיהום האויר – בהרבה פחות כסף.

בסופו של יום, הפריוס מנגישה את טכנולוגיית ההנעה החשמלית כמעט לכל בית – ואת זה כמעט והספקנו לשכוח, עם כל הבאזז סביב ההנעה החשמלית. לא תצטרכו לשלם על חבילות שימוש מראש, וגם אין צורך לחפש עמדת החלפת סוללות. תדלקו וסעו.