אתחיל בוידוי: אני אוהב טיולי שטח ליליים. יש בשקט של הלילה משהו מרגיע שמשכיח ממני את כל טרדות היומיום; הניתוק ממקום מיושב, הטבע ואור הירח מנקים את הראש ומחדשים את המצברים. מצד שני, כבר למדתי על בשרי שהתקעות או שקיעה בלילה הם לא דבר נעים (אפילו שתמיד יש מי שיחלץ לחלץ).

הלילה הפרטנר שלי לטיול הוא קיה סורנטו בנזין, ואני מאוד מקווה לא לשקוע או להתקע. מדרגות הפלסטיק הנמוכות בצידי הרכב גורמות לי להזהר אפילו יותר, שמא תשברנה (עצה שלי: אם בחרתם בסורנטו, עשו לעצמכם טובה וותרו עליהן. דגם הדיזל הגיע עם מדרגות יותר הגיוניות). צמיגי הכביש (ולא 'חצי-שטח'. מתוצרת NEXEN הקוראנית בבנזין ו-Kumho בדיזל) והעדר הילוך כח לא מעודדים אף הם.

על הכביש

קיה סורנטו 2011 | צילום: משה אהרוני

קיה סורנטו 2011 | צילום: משה אהרוני

דיזל עדיף?

נקודת התורפה העיקרית של גרסת הבנזין היא המנוע: זה התגלה כחסר מחץ ובעל צריכת דלק לא טובה, בלשון המעטה. גרסת הדיזל מציעה אופציה עדיפה בהרבה – ובהחלט שווה את תוספת המחיר.

מנוע הדיזל בנפח 2.2 מספק 197 כ"ס ב-3,800 סל"ד (174 ב-6,000 בבנזין בהתאמה) ומנפק 44 קג"מ בין 1,800 ל-2,500 סל"ד (23 ב-3,750 בבנזין). הנתונים מורגשים בהחלט; בעוד דגם הבנזין חסר מחץ, בדגם הדיזל הכח מורגש, הרבה בזכות המומנט. תאוצות הביניים מתבצעות בקלילות, והזינוק מהמקום כוחני משהו.

בסופו של יום, יתרונו של מנוע הדיזל מתגלה בתחנת הדלק: זה חסכוני בכ-25 עד 30 אחוזים מדגם הבנזין. בנהיגה משולבת לא רגועה השיג דגם הדיזל צריכת דלק של כ-8 ק"מ לליטר. בנסיעה משולבת הגיעה הצריכה לליטר ל-10 ק"מ ובשיוט רגוע עמדה הצריכה על כ-12.5 ק"מ לליטר. מכובד בהחלט, בטח בהתחשב בגודלו ומשקלו של הסורנטו.

אם כן – במי לבחור? התשובה ברורה: בדיזל. על אף תוספת המחיר – שהרי החיסכון בעלויות יחזיר את עצמו (את הכיף שבמנוע גמיש קצת קשה לכמת). תוסיפו לכך את העובדה שיש משהו ממכר בזמינות הכח של מנועי דיזל מוגדשים (דגם הדיזל מרגיש חזק בהרבה) – וקיבלתם שתי סיבות מספקות בהחלט מדוע להעדיף את הסורנטו לוגם הסולר.

כל הקונים הפוטנציאליים של הסורנטו יבלו את מרבית זמנם, אם לא כולו, על הכביש. מי ששטח הוא השטח שלו, לא יקנה סורנטו. מצד שני, רובם המוחלט של בעלי הקרוסאוברים ורכבי השטח מבלים את רוב זמנם על הכביש. חלקם אף יעדיפו אותו בגלל שורת המושבים השלישית: הסורנטו מרווח ומכיל שבעה מושבים 'אמיתיים'. אף שכמו אצל המתחרות, גוזלת שורת המושבים השלישית את רוב נפחו של תא המטען – הסורנטו מהווה אופציה לבעלי משפחות גדולות שמחפשים ערך מוסף מהרכב המשפחתי.

לסורנטו הופעה מרשימה בהחלט, בפרט בצבע השחור שעטה רכב ההדגמה. החישוקים הגדולים, יחידות התאורה הקדמיות והאחוריות והמימדים תורמים גם הם למראה.

גם על הכביש, הסורנטו מתגלה כאופציה יותר מראויה, ולא רק בזכות המרווח ושבעת המקומות. למרות נוקשות קלה בשיבושים עירוניים, מדובר סה"כ ברכב נוח. תנוחת הישיבה טובה, המושבים נוחים מאוד גם בנסיעות ארוכות, ומספקים תמיכה גם לגב התחתון; אפשר לנסוע בסורנטו יום שלם ולצאת רעננים. בזכות הישיבה הגבוהה, הראות החוצה מעולה. בידוד רעשי המנוע (בשיוט רגוע), הכביש והרוח טוב. גם תיבת ההילוכים האוטומטית (שישה הילוכים) תורמת לנינוחות: שיוט ב-100 קמ"ש יתבצע ב-2100 סל"ד רגועים מאוד בהילוך השישי בדגם הבנזין. (1,800 סל"ד בדגם הדיזל, בדיוק בנקודת שיא המומנט).

יחידת הכח – מנוע בנזין בנפח 2.4 ליטרים – מספקת ביצועים סבירים. למרות שלא היה חסר כח בשום שלב – גם בנסיעה בשטח חולי הסורנטו שמר על קצב סביר – היינו ממליצים לכם לנסות את גרסת הדיזל (ראו מסגרת). פחות אהבנו את התנהגות הכביש. ההגה מעורפל ולא מתקשר, והרכב רוכן על המתלים הרכים בסיבובים מהירים.

צריכת הדלק עומדת על כ-7 ק"מ לליטר בתנאי המבחן הלא קלים. בשיוט רגוע לא הצלחנו לחלץ יותר מ-10.5 ק"מ לליטר. אמנם לא מעט, אבל סביר לרכב מונע בנזין בגודלו של הסורנטו, וקשה לי להאמין שהמתחרות לוגמות הבנזין יציגו תצרוכת טובה יותר. היינו בהחלט ממליצים להעדיף את גרסת הדיזל (שוב, ראו מסגרת).

בשטח

לסורנטו יכולת שטח סבירה | צילום: משה אהרוני

לסורנטו יכולת שטח סבירה | צילום: משה אהרוני

לסורנטו יכולת שטח סבירה בהחלט, בטח בהתחשב בקהל היעד. את הערב התחלנו בטיול רגוע לאור הירח בחולות שליד ביתי באשקלון. עם הכניסה לשטח חולי עמוק הופתענו לטובה, ודי מהר התפוגגו להם החששות מתחילת הכתבה: הסורנטו שומר יפה על הקצב בחול ים, גם כאשר לא ביצענו הורדת לחץ-אויר אגרסיבית (זאת כדי לשמור על הצמיגים בנסיעה מהשטח לעמדת מילוי האויר בתחנת הדלק).

בחצות הלילה המשכנו לטיול לילי ביער הקדושים שבהרי ירושלים (ואם עוד לא עשיתם טיול שטח לילי בהרי ירושלים – אתם חייבים לנסות). בשטח טכני (עד כמה שאפשר לתקל שטח טכני עם הסורנטו) מרווח גחונו של הסורנטו עומד לו לרועץ – ויש צורך בתכנון יסודי של נתיב הנסיעה למען שלמות הפלסטיקים ואגן השמן.זה המקום לציין כי הסורנטו מצוייד בנעילת דיפרנציאל מרכזי.

בנהיגת שבילים רגועה הסורנטו מספק את הסחורה: מרווח גחונו יספק את רוב הלקוחות, אם כי צריך לתכנן את נתיב הנסיעה ולהמנע מהצלבות מיותרות. כשמעלים את הקצב בשבילים, מגלים שרכות המתלים של הסורנטו עומדת לו לרועץ, ובמצבים בהם פני השטח לא אחידים (בורות, גשרים איריים או סתם שינויי גובה קלים) הוא מתנדנד ואף סוגר מהלך מתלה. מצד שני, רוב בעלי הסורנטו לא יבצעו בו מעשים מגונים שכאלה, וטיולי שבילים משפחתיים הם דבר רגוע מעצם הגדרתם.

את עצירת הקפה עשינו בכניסה למעלה קדושים – אחד המעלות הטכניים המוכרים לחובבי שטח מעטים – ומובן שכף רגליהם של הסורנטו וחבריו מעולם לא תדרוך שם (ולא שציפינו למשהו אחר). בחמש בבוקר, עם הכניסה לחניה הפרטית, הגעתי לתובנה מעניינת: את רוב האנשים יכולת השטח של הסורנטו (וחבריו לסגמנט) תספק בהחלט.

קיה סורנטו, מספק את הסחורה | צילום: משה אהרוני

קיה סורנטו, מספק את הסחורה | צילום: משה אהרוני

לסיכום

הסורנטו מהווה אופציה טובה למי שיחפש רכב משפחתי מרווח, בעל שבעה מקומות ישיבה אמיתיים. כבונוס תקבלו הופעה מרשימה, נוחות ונינוחות. לרוב הטיולים הסורנטו מספיק בהחלט, ומספק יכולת סבירה גם בחול עמוק. רק אל תשכחו לוותר על מדרגות הצד המיותרות (או להזמין את אלה הגבוהות יותר, כמו בגרסת הדיזל), שמורידות משמעותית מיכולת השטח הכוללת. כמו-כן, נמליץ לכם לבדוק את גרסת הדיזל: מנוע הדיזל חזק משמעותית, שופע מומנט וחסכוני יותר. המחירים: 230,000 ש"ח למנוע הבנזין ו- 240,000 ש"ח ללוגם הסולר.