מבחן: מרצדס S500e – על איכות סביבה ואיכות חיים

כבר בחנו בעבר את ה-S קלאס (מרצדס S500 – ספינת הדגל), אבל זה המקום לתזכורת קטנה לגבי האווירה במכונית הזו: איכות החומרים מעולה (אהבתי במיוחד את ריפוד הגג, ולא רק), המזגן חזק ויש אוורור במושבים, תאורת האווירה יפהפיה (ניתן לבחור כמה גוונים), תאורת הפנים חזקה ובגוון חמים-נעים, ויש באוויר ריח יוקרתי (נדמה לי מהעור והעץ). השעון בקונסולה המרכזית הוא כמו נוצץ יהלומים בלילה, השתקפות של תאורת הפנים מבוססת הלדים. סמל הכוכב מתנוסס הרחק אי שם מעל המנוע, מזכיר לי במה אני נוהג. אבל מעל כל אלה, מרחפת התחושה מחממת-הלב שדפקנו את מס הכנסה: בגלל היות היבירידית-נטענת, נהנית המכונית ממס הכנסה מופחת במיוחד. זה מאפשר לה להציע תג מחיר של 750 אלף שקל, מחיר טוב יחסית למחירי הקטגורייה בארץ.

מרצדס-בנץ S500e | צילום: ליאב ארנון

הנסיעה ב-S מתחילה בכיוון תנוחת הנהיגה; והיא מעולה כצפוי, כולל כיוון חשמלי אחורה-קדימה של משענת הראש הרכה. המושבים מציעים תמיכה צדית שמתכוונת אוטומטית לפי כיוון הסיבוב, בזמן אמת. לדעתי חבל שהמושבים לא רכים ומפנקים (בגב, לא בישבן) כמו אותה משענת הראש; ייתכן וזה בגלל שרכב המבחן צויד ברמת גימור AMG וברמה הרגילה המושבים יהיו יותר מפנקים (לא היה רכב תצוגה ברמה הרגילה כשהחזרתי את הרכב ולא יכולתי לבדוק זאת עבורכם). חוץ מזה, בתנוחה שהייתה נוחה לי ההגה הסתיר מעט את לוח המחוונים.

ההתניידות עם ה-S ביומיום היא משהו שמצריך תשומת לב, ולא רק כי מדובר במכונית כה יקרה: אני, לדוגמא, מצאתי את עצמי ביום המבחן הראשון מחנה הרחק בסוף החניון, מחשש לפתיחת דלתות וצרי עין. המכונית גדולה ומציאת חניה בעיר היא אתגר, ומתלי האוויר מנמיכים את הפרונט בחניות, מה שדורש תשומת לב על הפגוש הקדמי כשחונים בניצב למדרכה. ועל כל אלה מפצים הביצועים, שהופכים את חיי היומיום לחוויה: הברידי או לא, יש כאן 333 כ"ס ממנוע בנזין V6, וזה עוד לפני שהוספנו את מנוע החשמל, שמעלה את ההספק הכללי ל- 442 כוחות סוס וגם, כדרכם של מנועי חשמל, מלוא המומנט שלו זמין מאפס סל"ד. וכל הנתונים האלה מתורגמים לתאוצות כוחניות ומרשימות בכל מצב. המנוע – גם הבנזין וגם החשמלי – שקט, גמיש וחלק. מנוע החשמל הזה גם יודע להזיז יפה את המכונית על חשמל בלבד עד למהירות של 140 קמ"ש, ומדובר בחוויה חרישית וכיפית (אם רק מפוח המזגן היה גם הוא מעט יותר שקט, זה היה מושלם). צריכת הדלק ברכבים היברידיים-נטענים תלויה בכמה תסעו בפועל על חשמל וכמה על בנזין. הטווח החשמלי שאנו השגנו בנסיעה בינעירונית רגועה הוא 15 ק״מ, וצריכת הדלק עם סוללה כמעט ריקה עמדה על ליטר לשבעה ק״מ בנסיעה משולבת שחלקה לא רגוע. בפועל, ככל שתסעו יותר על חשמל, כך הנתון ישתפר עוד ועוד עד כדי צריכת דלק אפסית למי שנוסע מרחקים קצרים על חשמל בלבד.

ה-S היא מכונית שתפנק גם את הנהג, אבל בעיקר את זה שיושב מאחור. המושב האחורי-ימני הוא בעצם כורסה מתכוונת חשמלית עם הדום לרגליים, ועם אפשרות למצב שכיבה. הווילונות נשלטים חשמלית, וכך גם מערכת השמע המצוידת בשלט רחוק. זה גם המקום לדבר (לכתוב?) קצת על נוחות הנסיעה. מתלי האוויר עושים עבודה טובה וישנה תחושת ריחוף כיפית רוב הזמן, גם על אספלט גרוע, כל עוד לא מדובר בשיבושים עירוניים קשים מדי. אבל, התאכזבתי מעט מנדנודי יתר של המרכב במצבים מסוימים, וגם מההתמודדות של המתלים עם שיבושים עירוניים קשים: ייתכן והאחרון נעוץ במידות הצמיגים המוגזמות שנעל רכב המבחן. יש אפשרות גם לצמיגי 18 אינץ, והסטנדרט הוא 19 אינץ. בידוד הרעשים טוב גם הוא רוב הזמן, גם בשיוט מהיר. אבל גם כאן יש אבל. מעט התאכזבתי מהעובדה שכשיש רוחות צד רעשי הרוח חודרים יותר ממה שציפיתי; בחיים זה הכל עניין של ציפיות.

מרצדס-בנץ S500e | צילום: ליאב ארנון

ובחזרה לנהג. תפעול מערכת המולטימדיה דורש לימוד והסתגלות. עוד, משום מה, כיבוי המזגן נעשה דרך התפריטים בלבד. החיוג לשיחה האחרונה מהטלפון מסורבל. יש תפעול קולי, אבל הוא מסורבל והייתי מצפה למשהו יותר עתידני ואינטואיטיבי מספינת הדגל של החברה. נסו ותראו על מה דיברתי, ואולי דווקא תמצאו את עצמכם מתרגלים. בניווט, יש אפשרות לכתוב יעד על פד עם האצבע, אבל לא להזין בצורה קולית; הזנת היעדים דרך המקלדת מסורבלת. אבל יש גם מחמאה בגזרת הנדסת האנוש: ה-S מצוידת במערכת לנהיגת פקקים אוטונומית שעובדת יפה.

בשורה התחתונה, יש המון מה לכתוב ומה לנתח בכזו מכונית – ואני מקווה שהצלחתי במשימה. אבל, המהות של מכונית כמו ה-S500e היא הרושם והאווירה הכללית – הן כשיושבים בה, והם כשמביטים עליה בחניה. בכל אופן, מדובר במכונית שבהחלט הייתי שמח לשהות עוד בחברתה.