"ואהבת לרעך כמוך" ו"לא תקום ולא תיטור" הן שתי מצוות המוזכרות בתורה. הלל הזקן היה אומר ש"כל השנוא עליך, אל תעשה לחברך" – זהו ציווי המייצג את כל התורה כולה. וזה ממש לא משנה כרגע אם אתם אנשים מאמינים או לא; כולנו מסכימים שמדובר בציוויים חברתיים נכונים והגיוניים, ושחסרה הרבה אהבה והתחשבות בזולת בכבישים כאן. כולנו גם מסכימים שמאוד קשה להתאפק ולא לנקום, בפרט בזה שמתנחל בשמאלי (לרוב עם הווינקר עדיין דולק) או עוקף את הפקק.
לאחרונה שמתי לב שלעתים קרובות פחות כיף לי לעשות את אחד הדברים האהובים עליי – לנהוג. התופעות שמוזכרות כאן קורות יותר ויותר וכבר נמאס מהן. אם כולנו נשים לב שגם אנחנו לא עושים אותן לאחרים – כמו שלא היינו רוצים שאחרים יעשו אותן לנו – הכביש הישראלי יהיה מקום הרבה יותר נעים ובטוח להיות בו.
אל תגנבו זכות קדימה. בכניסה לישוב שלי יש צומת ממש מעצבנת. כביש הגישה לישוב מצטלב עם כביש 4 העמוס בצומת לא מרומזרת, מה שאומר שצריך בשעות העומס הרבה סבלנות כדי להיכנס, ובעיקר כדי לצאת – וזאת משום שמי שיוצא נותן זכות קדימה לבא מימין, כלומר לאלו שממתינים להיכנס. חסרי הסבלנות החצופים, שמשום מה משוכנעים שזמנם ממש יקר, תוקפים בשתי החזיתות. כשאני ממתין כדי להיכנס לישוב (ולפנות שמאלה), תמיד יהיה את ה"כוכב" התורן שמנסה לעקוף אותי מצד שמאל, כדי להשתלב לפניי או ביחד איתי. עזות המצח והחוצפה מסכנות אותי ואותו, מעבר לעובדה שנהגים שצריכים להשתלב צריכים להיות עירניים לחצופים האלו במקום לתנועה המספיק עמוסה. יש את אלו שיוצאים מהישוב, וגונבים את זכות הקדימה לאלו שבאים מימין – רק כי לאלו שבאים מימין אין מספיק אומץ לנסות ולהשתלב "על הקשקש".
אל תחנו על הקו. הקדישו כמה דקות כדי לחנות בין סימוני החניה ולא עליהם. אתם תופסים שני מקומות חניה, ומגדילים את הסיכוי שידפקו לכם את הרכב.
החזירו את עגלות הסופר למקום. כשאתם משאירים את עגלת הסופר בחניון אחרי שסיימתם את הקניות, אתם גם מונעים אותה מהבאים אחריכם וגם מגדילים את הסיכוי שהיא תדרדר על אחד הרכבים. לא הייתם רוצים למצוא עגלת סופר על הרכב שלכם, נכון?
אל תפתחו דלתות בחניון על הרכב לידכם. דלתות הרכבים בישראל מלאות סימני דפיקות של פתיחת דלתות. מעניין מה זה מראה עלינו כחברה…
דפקתם רכב בטעות? השאירו פרטים. שוב, כל השנוא עליך וכולי. נכון, תמיד קיים הסיכוי שינסו להלביש עליכם תיקון שאינו קשור לנזק שעשיתם – ולכן חשוב לצלם את הנזק בשני הרכבים.
אל תדחפו בפקק תנועה. לא רק כי זה מעשה מכוער, אלא גם כי קיים תמיד הסיכוי שנהג חמום מוח יצא מהרכב וילמד אתכם לקח…
אל תתקעו בנתיב השמאלי, שלא לצורך עקיפה. ואם אתם שם לצורך עקיפה, וודאו שזו עקיפה נחוצה (כלומר לא הפרש מהירויות זניח).
אל 'תחתכו' רכבים ואל תזגזגו. זה גם מלחיץ את הנהגים, וגם תמיד דברים יכולים להתפקשש. יש אפילו שפע סרטונים ברשת, שמראים איך זה מסתיים הרבה פעמים (בתאונה, כמובן).
אל תחסמו צומת. זה מעשה מכוער במיוחד, כדי שאתם תחסכו כמה דקות, אם מעכבים את כל התנועה שבאה מהכיוון השני. חוצפה.
אל תגנבו רמזור אדום. ואפילו להימנע מלעבור בכתום (ככל האפשר), כי יש אופנוענים מטומטמים שמתחילים נסיעה עוד לפני שהתחלף האור לירוק.
אל תחסמו כביש "רק לשניה". באמת שאני לא מסוגל להבין את האנשים שעוצרים לאכול צהריים בחניה כפולה. עבורי ארוחת הצהריים היא רגע של נחת וניקוי ראש ביום העמוס – ואיך אפשר ליהנות כשאתה כל הזמן חושש שמא יבוא פקח? חוץ מזה שזה מפריע לתנועה, כמובן.
סעו ברכב תקין. מי שחוסך על צמיגים מסכן את חייו ואת חיי הסובבים אותו (הולכי רגל ונהגים). מי שנוסע ברכב מעשן מזהם את האוויר, וגורם לאלו שמנסים להתחמק מלנסוע אחריו לנהוג בצורה פזיזה ולא שקולה.
בקיצור, אל תעשו לחבריכם בכביש את מה ששנוא עליכם. נסיעה נעימה!
סעו בזהירות באכפתיות | צילום: משה אהרוני
