מבחן: סאנגיונג טיבולי – מצטרפת חדשה לקטגוריה

קטגוריית הג'יפונים לוהטת: כשבמחיר של מכונית משפחתית אפשר לקנות רכב שמעניק ערך מוסך כלשהו ואינדיבידואליות כלשהי (בעצם, כבר הרבה פחות) לבעליו בין העדר – אני בהחלט יכול להבין את הרוכשים. ועם הטיבולי קרה לי משהו שקורה לי רק עם מכוניות יקרות בהרבה (וגם שם, לא תמיד). כשצילמנו אותו בטיילת על הגבול בין ת"א ליפו, אנשים התעניינו. שאלו אם זה דגם חדש, ואחת מהן אפילו הגדילה עשות ושלפה את מצלמת הסלולרי – תוך כדי שהיא שואלת איפה נמצאת הסוכנות וכמה הוא עולה. עבור רוב הלקוחות, אפשר לסיים את המבחן כאן. הסאנגיונג נותן את אפקט ההגעה המבוקש, והעיצוב שלו שונה ויפה.

סאנגיונג טיבולי 2016 | צילום: דביר אברהם

תפעול המכונית נוח: הראות החוצה טובה, ותנוחת הנהיגה גבוהה וטובה למרות הגה שאינו מתכוונן לעומק (אני מאמין שלגבוהים יותר זה יפריע מעט וכרגיל – חשוב שתעשו בעצמכם נסיעת מבחן!). בקרת האקלים מפתיעה עם אפשרות לשמור זיכרונות של מצבי מיזוג – איך לא חשבו על זה ברכבים אחרים. למרות זאת, ישנם מספר 'באגים' בנושא התפעול. כרגיל, זה מתחיל במערכת הסטראו מבוססת האנדרואיד: לא הצלחתי לשמור תחנות, ואיכות קליטת הרדיו בינונית כשהתדר לא חזק לגמרי. חוץ מזה, התפעול שלה דווקא נוח. משום מה, לא הצלחתי לשנות את כיוון זרימת האוויר (רגליים/יציאות קדמיות); יש כפתור, אבל הוא לא נלחץ. כפתורי איפוס ה-TRIP נמצאים משום מה בקונסולה המרכזית ולא ליד לוח השעונים, וכפתור עם סימון שפופרת על ההגה משום מה לא עונה לשיחות בדיבורית הבלוטות'.

תא הנוסעים של הטיבולי נאה כמו העיצוב החיצוני. תאורות השעונים והקונסולה יפות בלילה, הריפודים הבהירים נאים לעין ובאופן כללי נעים ומרווח גם בשורה השנייה. המושבים התגלו כנוחים בנסיעות ארוכות, וההגה מצופה העור נעים לאחיזה. האבזור טוב, ויש פריטים כמו חיבור USB, דיבורית בלוטות', בקרת אקלים דו אזורית, תאורת LED ליום, בקרת לחץ אויר לצמיגים, 7 כריות אויר (גם לברכי הנהג) וחלונות אחוריים כהים (שמוסיפים גם למראה החיצוני).

בנסיעה, הטיבולי מציע יכולות טובות. קודם כל – נסעתי איתו כ-500 ק"מ, במהלכם גיליתי רכב נעים ונינוח. נוחות הנסיעה על שיבושים קטנים מפתיעה לטובה בהתחשב בצמיגים נמוכי החתך (שיושבים על חישוקים יפהפיים, לטעמי), אבל שיבושים גדולים יותר מורגשים בתא הנוסעים. למרות זאת, לא מדובר במשהו קריטי והטיבולי מאוד נעים לנסיעה. בידוד הרעשים בסדר גמור, ורעשי מנוע חודרים לתא בתאוצות חזקות. המנוע (128 כ"ס) והגיר עובדים יפה – אבל בעליות צריך לאמץ את המנוע בקיק-דאון, ואז רעשו חודר לתא הנוסעים. התנהגות הכביש מפתיעה לטובה: התגובות לקלט מההגה טובות, האחיזה גבוהה והתחושה 'מהודקת' ולא 'מתפזרת'. כמובן שהנ"ל נכון כל עוד לא מגיעים למגבלות האחיזה (הגבוהות) – אבל מה שחשוב לקונה הפוטנציאלי הוא לדעת שהמכונית מכוילת היטב, ויש לכך השפעה לטובה על הבטיחות האקטיבית. לשטח לא נכנסנו איתו; הצמיגים נמוכי החתך דורשים זהירות יתרה גם בשבילים, היות ומפגש שלהם עם אבן או בור מעט גדולים יכול לקרוע אותם – וגרוע מכך, יכול לגרום ל'ניפוח' דופן הצמיג, מה שעלול לגרום להתפוצצות מאוחר יותר בכביש המהיר.

סאנגיונג טיבולי 2016 | צילום: דביר אברהם

הטיבולי, אגב, לא נבחן במבחן ריסוק אירופאי – אך במבחן הריסוק הקוריאני נראה לפי הסרטון שתא הנוסעים עמד יפה (אחת התגובות ב-YouTube מפנה לקישור בקוריאנית עם אמירה שהוא קיבל שם חמישה כוכבים – אבל אני לא ממש מבין קוריאנית כדי לאמת זאת, ואינני יודע עד כמה מחמיר המבחן הקוריאני יחסית לזה האירופי).

סיכום: הטיבולי מפתיע לטובה. למרות המותג הפחות מוכר בארץ, הוא מציע יכולות טובות בכל התחומים: העיצוב, האבזור והנסיעה. רק נקודה אחת אינה ידועה לגמרי: שמירת הערך העתידית. אם רק היה מתומחר מעט יותר נמוך, נראה לי שהייתי יכול בהחלט להמליץ עליו בפה מלא.