אוטוספורט > כתבות ודעות > ראיונות אישיים > ראיון עם נהג הפורמולה הישראלי בר ברוך

ראיון עם נהג הפורמולה הישראלי בר ברוך

ראיון עם בר ברוך | צילום: פיליפ רוזין

ראיון עם נהג הפורמולה הישראלי בר ברוך

נסענו עד כרמיאל כדי לראיין את נהג הפורמולה הישראלי בר ברוך, ומצאנו משפחה עם תרבות מוטורית מפותחת ואפילו אוסף מוטורי מרשים. גאווה ישראלית.

לראיון עם בר ברוך חיכיתי בציפייה. כמי שעוסק בנהיגה ספורטיבית כתחביב, סקרן אותי מאוד לראיין נהג מרוצים. הרי כולם נוהגים מהר וכולם טובים – ומי שמנצח זה מי שלוקח את הנהיגה לקצה יותר מהאחרים. חוץ מזה, לאביו של בר יש אוסף מכוניות מעניין מאוד שסקרן אותי לראות ולמשש. אבל בואו לא נקדים את המאוחר.

[ad id="72183"]

ראיון עם בר ברוך | צילום: פיליפ רוזין
ראיון עם בר ברוך | צילום: פיליפ רוזין

אנחנו מגיעים לבית של בר, ורואים אותו לצד מכונית פורמולה 3 שהובאה לארץ לצורכי תצוגה וחוזרת לאיטליה. היא 'הייתה רלוונטית' שתי עונות אחורה, וכיום כבר לא מתחרה, בגלל שינוי תקנות. עם המכונית הזו הוא גם נהג באירוע הפורמולה שהיה בירושלים… חלום!.  מדובר במכונית עם 285 כ"ס ממנוע אטמוספרי בנפח 2 ליטר של פיאט, והיא המכונית שאתם רואים בתמונות. היא חונה בחנייה הפרטית של הבית  – ופיליפ מציע לו בצחוק לקחת אותה לכביש אלקוש-בירנית… אנחנו מתחילים לשוחח, ואז לא יכולתי להתאפק ושאלתי את בר שאלה שתוכננה לראיון עצמו ומאוד סקרנה אותי: האם כנהג פורמולה שחווה כוחות G אדירים, נהיגה במכונית ספורטיבית טובה עדיין מרגשת? התשובה הייתה שכן. בר, אגב, נוהג ביומיום בסובארו BRZ; מהדגמה קצרה שערך לנו בכביש מזדמן, אכן מדובר בנהג סופר-מוכשר.

בר ברוך מתחרה כיום בקטגוריית הפורמולה 4 של ה-FIA, שנחשבת יוקרתית יחסית לשאר הקטגוריות בפורמולה 4 (בין השאר בגלל הפיקוח ההדוק של ה-FIA). המנוע הוא 1.4 ליטר טורבו עם 160 כ"ס של אבארט' – בדיוק כמו זה המותקן בגרסאות אבארט' לכביש. בר טוען שהכוח שם אפילו מעט יותר 'זמין'. בשנה הבאה מתכוון בר להתחרות בפורמולה 3; הוא קיבל כמה הצעות, אבל כמו כל קריירה יש צורך בתכנון מקדים – כזה שיביא אותו לפסגה בסופו של דבר. הפסגה היא פורמולה 1 – ובר בהחלט מתכנן להגיע לשם.

מתי התחיל החיבור למכוניות? בר עונה שכבר בגיל אפס – והכל בזכות אבא. אם לדייק, כבר בגיל שנתיים הייתה לבר חיפושית משופרת שהגיעה ל-30 קמ"ש.

מתי התחלת להתחרות בקארטינג? מסתבר שכבר בגן חובה. כן, שמו לבר כריות כדי לשפר את תנוחת הנהיגה, והייתה גם הגבהה 'מקומבנת' של הדוושות: הודבקו להן חתיכות גומי. הכשרון התגלה בכיתה ג': גיל, אביו של בר, היה נוסע איתו יחד על המסלול, נותן לו להתקדם ואז עוקף. בשלב מסוים האב לא הצליח לעקוף את הבן ובנקודה הזו בר הוכנס לליגה הארצית בחיפה, בקטגוריית ג'וניור.

נהיגת מרוצים כרוכה במצבי רוח משתנים ('היי' או 'דאון'). איך אתה מתמודד עם זה? מסתבר שלהיות נהג מרוצים אומר גם לעבוד על האישיות, ובר מספר שהוא למד להתמודד עם הנושא. בנהיגת מרוצים נדרש גם המון קור-רוח, ובר מספר לנו סיפור, איך ממש לפני הזינוק ההילוכים בהגה לא עבדו. שמונה מכונאים יחד טיפלו בתקלה, והיא נפתרה 'בדקה ה-90' לפני הזינוק. בסוף בר סיים את המירוץ במקום הרביעי, לאחר שממש לפני הסוף עקף 2 רכבים בקו החיצוני. אגב, ב-F4 הקלאץ' משמש לזינוק ולעצירה בלבד – ובר פיתח טכניקות לזינוק טוב; מסתבר שזו פעולה שדורשת המון מחשבה ותכנון. ואם כבר הזכרנו קלאץ' – נזכיר שבמכונית F4 יש גם רוורס, שתפעולו די מסובך. הוא לא משמש בשביל לחנות עם הפנים לכיוון היציאה, אלא כדי לצאת ממצב של Spin כשאין מארשלים שידחפו.

האם חווית משבר במהלך הקריירה? "לא. לשמחתי ההתקדמות די לינארית".

מה סדר היום של נהג מרוצים, ואיך זה מסתדר עם הצבא? מסתבר שבר משרת בצבא כל יום (למעט סופי-שבוע, ולמעט כשהוא בחו"ל [לא יותר מ-90 יום בשנה בחו"ל]). לא משרת כמש"ק ממטרות, אלא בתפקיד תובעני (רס"פ). הצבא תומך בבר ואף מכיר בו כספורטאי מצטיין. גם המפקדים תומכים, ואפילו רואים בחמ"ל את המירוצים. כשבר בצבא, כל יום אחה"צ הוא עורך אימון כושר ואימון סימולטור, ונעזר בתזונאית. כשבר בחו"ל, כולל סדר היום אימונים על מסלול וכמובן חדר כושר.

האם יש איזה רגע שלא תשכח? במסגרת תחרות ליגת חורף במסלול בהודו, יצא שהליגה בה בתחרה בר נערכה באותו המסלול בו התקיים אירוע F1. בר: "באותו היום עמדתי בפיטס ליד נהגי F1. יחד עשינו הליכת מסלול (טרום מרוץ; פרטים בהמשך), ולפתע אני רואה את מסה נוסע לידי עם אופנים. בהמשך, היה לידי גם סבסטיאן פטל".

ספר לנו על החוויה שנהג פורמולה. מסתבר שהתחרות מתחילה בהליכת מסלול, שמטרתה היא הכרת המסלול  פרטי פרטים. בר מספר איך הוא מסתכל, בין השאר, איפה יש שאריות גומי של מכוניות קודמות (כשיש גשם הן הופכות להיות חלקות במיוחד, וכדאי לא לבלום שם; לא רלוונטי על אספלט חדש), זויוות מסלול, תנאי האספלט ועוד. הוא כותב את כל אלו על דף ומשתמש בטכניקות זיכרון כדי לזכור את הכל. הנהיגה עצמה, גם היא טכנית ודורשת זיכרון רב, והתאמת הטכניקה המתאימה לקטע ספציפי. כדוגמא מביא בר פניה מסוימת, בו הוא גילה שעליו לבלום 'דגרסיבית' (בלימה נסוגה, שמתחילה חזר והולכת ונחלשת) אבל לא יותר מדי חזק בהתחלה, כדי לשמור על יציבות החלק האחורי של המכונית. נדרשים ריכוז וזיכרון רבים, ולשם כך בר עובר אימונים. קווי הנהיגה משתנים כתלות בתנאי המסלול וב-setup של הרכב. בפורמולה 4 מופעלים על הנהג כ-3.5G וב-F3 כ-4G. 4G אגב, זו הנקודה בה רוב בני האדם מאבדים את ההכרה. ב-F1 מופעלים כ-6 כוחות G, וטייס במטוס קרב חווה 8G – אבל מצויד בחליפת לחץ.

בר מספר שיש המון פידבק לנהג ממכונית פורמולה: הבלמים לא מתוגברים (וזה גם משפר את הפידבק מהדוושה), ויש שפע תקשורת דרך השלדה וההגה. בפיטס (היכן שעוצרות המכוניות כשהן לא על המסלול) יש משחק פסיכולוגי עם הנהגים האחרים; חשוב להקרין ביטחון עצמי!

האם אתה מרגיש עוינות עקב היותך ישראלי? "ממש לא. יש אפילו תמיכת-יתר". גיל מספר שבר קיבל ראיון פרטני בטלוויזיה האיטלקית ששודר באמצע המירוץ – אפילו שבר היה מקום שמיני באותו המירוץ.

כל נהגי המירוץ הם נהגים טובים, וההבדל ביניהם הוא מי מעז יותר ולוקח את הנהיגה לקצה. לא מפחיד מעט? בר אומר שיש סיכון, אבל הוא דווקא לא גבוה, שכן היצרנים והמארגנים עושים הכל כדי לשמור על הבטיחות. בהתחלה היה פחד, אבל לומדים להשתיק אותו.

למדתי הרבה במהלך השיחה עם בר. גם על החוויות, וגם על אנקדוטות מעולם הפורמולה. מסתבר, לדוגמא, ששגרת הטיפולים במכונית פורמולה פחות מתירנית מהאופן בו מטופלים רכבים פרטיים: החלפת שמן מנוע נעשית פעם באירוע, והחלפת נוזל ברקס מתבצעת פעמיים ביום. כל מקצה הרכב נבדק לעומק; כמעט תחזוקה תעופתית. אבל יותר מכל, אני מעריך אותו. איזה כיף שבישראל שחונת הספורט המוטורי צומח לנו כזה כישרון. זה גם הזמן להודות לחברה של אביו, Y.B.N, שמהווה הספונסר העיקרי.

[ad id="72183"]

ראיון עם בר ברוך | צילום: פיליפ רוזין
ראיון עם בר ברוך | צילום: פיליפ רוזין

אחרי הראיון עברנו לאוסף המכוניות המרשים של גיל (כמו שהבנתם, אבא של בר). כמי שאוהב במיוחד את הספורטיביות של שנות ה-90 זו הייתה חוויה כיפית במיוחד, והחיוך לא ירד מהפנים. כמובן שהתחברתי גם למכוניות משנות ה-80 – קלאסיקות בפני עצמן. היו שם, בין השאר: פיאט 127 ספורט (פעמיים! שתי גרסאות שונות), אוטוביאנקי אבארט', גולף GTI MK1, פיג'ו 205GTI, רנו 5 טורבו, רנו 5 אלפין, מזראטי BITURBO, פיאט קופה 5 צילנדר ועוד. האוסף כולל גם פיאט אונו 45 וגם גולף VR6. שאלתי את בר ואת גיל מה מקומן של שתי האחרונות באוסף; גיל חושב שהגולף VR6 היא המכונית האחרונה שממחישה את מהות ה-GTI, ולגבי האונו… הם פשוט מצאו מכונית שמורה במיוחד במצב יפה. בר אפילו נוסע איתה לבסיס מדי פעם.

מאחורי רוב המכוניות יש סיפור. הפיאט 127 ספורט הכתומה הייתה של אשתו של מכר של גיל, שנפטרה. אותו אדם, כבן 90 כיום, הסכים למכור אותה רק לאחר שכנועים רבים ורק לאחר שגיל הבטיח לו שהיא תשופץ למצבה המקורי, וכך היה. הפיג'ו 205GTI נקנתה לא מזמן מבחורה שהשתמשה בה כרכב יומיומי, ושופצה אף היא. המזראטי BITURBO (כן, זה שם הדגם, באנלוגיה לפיאט קופה או מזדה MPV) במצב תצוגה, ושמשה את גיל מספר שנים בחו"ל. את הגולף GTI קנו מאדם מבוגר ששמר עליה כבמצב תצוגה.

את היום אנחנו מסיימים ב'סיבוב' קטן: אני נוסע עם גיל (הוא נוהג כמובן) ברנו 5 טורבו, ובר ופיליפ נוסעים לצידינו בסובארו BRZ. כמו שהבנתם, מאוד נהניתי מהריאיון הזה. השילוב של ראיון עם נהג פורמולה, האוסף המרשים וכבישי הצפון הרגישו לי לרגע חוץ לארץ.  אנחנו מאחלים לבר המון בהצלחה!

[ad id="72183"]