להיות חובב רכב לא בהכרח אומר לדעת לנהוג. המשפט הזה תופס גם לגביי. אני בחורה צעירה שעושה את צעדייה הראשונים בתחום הנהיגה והספורט המוטורי ועד היום רגילה להגיע למהירות מירבית של 100 קמ״ש בירידה עם רכבי אספנות, בלמי תוף ומתלים רופסים. הנהלת המגזין לא רואה את זה בעין טובה והחברה אף פעם לא שוכחים להרים גבה כשאני מספרת להם על חוויות נהיגה (אם אפשר לקרוא לזה ככה – יותר בכיוון מלחמה) בחיפושית שלי. לכן הוחלט בפה אחד שאני הולכת לעשות קורס נהיגה.
לצורך המשימה גייסנו את דדי קונדל מ- drive4life – אחד מהמדריכים המקצועיים בתחום הדרכות הנהיגה בארץ. נפגשנו בשישי בבוקר והתיישבנו לצד האופל קורסה-המאוד-אדומה שקיבלנו באדיבות שלמה סיקסט (ש.י.ר שלמה). דדי החל להסביר לי על משמעות הצמיגים על הרכב וחשיבותם, ושאל אותי הרבה שאלות שלמען האמת לא על כולן הצלחתי לענות. בזכותו למדתי לפענח המון מידע חשוב מהגומי הלכאורה טריוויאלי, וקודם כל את העובדה הכה חשובה שהוא למעשה המגע הישיר והיחיד ברכב עם הכביש.
דיברנו על שילוש הקודש בנהיגה נכונה:
1.מבט – תמיד להסתכל קדימה, לחפש את המשך הכביש ומסלולו.
2. צפי – תכנון, לדעת מראש מתי צריך לבלום ומתי לתת גז. לקרוא את הדרך בצורה הטובה ביותר.
3. ריכוז – נטו את והכביש. להימנע מעיסוקים שיכולים להסיח את הדעת. בעיקר טלפונים.
המשכנו לישיבה נכונה ברכב, עברנו על דגשים של אחיזה נכונה בהגה, של מיקום הרגל השמאלית למען אחיזה טובה יותר של הגוף בתוך המושב בעת בלימות (טוב, באוטומט בכל אופן). כמובן שדדי גם הזכיר את חשיבות תנוחת הישיבה ומיקום החגורה כנגד הגוף.
לאחר מכן המשכנו לחלק המעשי, שהתחיל עם בלימות חירום. ביצעתי מספר בלימות פתע ממהירויות שונות תוך כדי התחמקות מהקונוסים שהוצבו במקומות אסטרטגיים על ידי דדי, בדגש על להרשים את מדריכי היקר אחרי הפאדיחות שעשיתי לו בחלק הראשון של הקורס. אף הימרנו על מרחקי בלימה ב- 30, 50 ו- 70 קמ״ש עם הצלמים שלנו. אחר כך עלינו על כביש מבודד עם מעט עיקולים חמודים, שם למדתי בתכל׳ס מה עליי לעשות בעת כניסה ויציאה מסיבובים ואיך להגיב לדברים לא צפויים בדרך, בדמות בלימה בשוליים וחזרה נכונה ומתוזמנת לכביש.
למעשה, לא באמת ביקרתי בנס הרים מהסיבות הנכונות עד אותו היום. כל מה שידעתי על המקום היה דרך שמועות, חברים ותמונות. מלאת ציפיות הגענו למקום המדובר והייתי פעורה, שישי בבוקר למרגלות ירושלים ואני בטוחה שבכלל עלינו על כביש כפרי בגרמניה.
אז יש נהגת עם ביטחון על הכביש, יש מדריך מנוסה, רכב עם קצת יותר כוחות סוס מחיפושית וכביש מהנה במיוחד. ניגשתי לעקומות כפי שדדי הסביר וניצלתי (השתדלתי לפחות) את כל רוחב הנתיב שניתן לי. מהפס הצהוב ועד ללבן. עם הזמן גם התחלתי להשתמש יותר במבט מרוחק קדימה בשביל ליצור זרימת נהיגה יעילה ולא כי דדי ישב לי על הראש שאעשה זאת.
למען האמת, הכל זה הרגלים. הקורס המשולב (בטיחותי עם קצת ספורטיבי) שעברתי היה חוויה שלא אשכח.
למדתי נהיגה מה היא, למדתי מיומנויות ברמה גבוהה והמון דברים שחשבתי שאני יודעת על נהיגה הסתברו כפיקציה. אני חושבת שכל נהג צריך לעבור קורס בטיחות בסיסי לפני שהוא עולה על ההגה.
אני רוצה לנצל את הבמה ולהודות לדדי, שהיה סבלני איתי לאורך כל הדרך ובזכותו אני הולכת לעשות המון כיף מעכשיו או לפחות אחרי שארכוש רכב מתאים.
- קורס נהיגה בטוחה ב- Drive4life | צילום: ליאב ארנון
- קורס נהיגה בטוחה ב- Drive4life | צילום: ליאב ארנון
- קורס נהיגה בטוחה ב- Drive4life | צילום: ליאב ארנון
- קורס נהיגה בטוחה ב- Drive4life | צילום: ליאב ארנון
- קורס נהיגה בטוחה ב- Drive4life | צילום: ליאב ארנון
- קורס נהיגה בטוחה ב- Drive4life | צילום: ליאב ארנון