מבחן: 2015 סיטרואן C4 – שומרת על המורשת

יש משהו סמלי בכך שהסוכנות הראשית של סיטרואן ממוקמת בלב איזור התעשיה של בני ברק. נכון שלא נכון להגיד באופן גורף שסיטרואן עושה רק מכוניות נוחות – והתאכזבנו בנושא זה ב- DS5, לדוגמא – אבל כשמדובר במכונית עם נוחות 'סיטרואנית', אפשר להרגיש את זה כבר בחמש הדקות הראשונות של הנסיעה.

2015 סיטרואן C4 | צילום: משה אהרוני

2015 סיטרואן C4 | צילום: משה אהרוני

וזה בדיוק מה שקרה לי עם הסיטרואן C4. עוד לפני שנגיע לנושא המנוע והגיר  (אוטומטי – פלנטרי – יפני – 6 – הילוכים, הללויה!), הסיטרואן הזאת גורמת לי לאהוב בה. עם כמה שאני אוהב מכוניות ספורטיביות, יש לי בלב הערכה אפילו גדולה יותר למכוניות שקולעות בצורה טובה לדרישות של קהל היעד שלהן. ומי שקונה סיטרואן, יודע מה הוא מחפש – וכאן הוא גם מוצא.

ה- C4 הזו משככת את המהמורות בצורה הכי קרובה למורשת הנוחות של המותג – בהתחשב כמובן שלא מדובר כאן במתלי אוויר. רק בבורות או שיבושים ממש אכזריים תרגישו אי נעימות – וגם אז לא יהיה מדובר בחבטה אלימה. חוץ מזה, חיבורי משטחי אספלט, בורות ושיבושים בינוניים עוברים מתחת לצמיגי המכונית בנינוחות כיפית. הנוחות הזו מגובה גם ברמת המושבים – עם מושבים מפנקים ונוחים. כאלה שהם לא רכים מדי, ולא קשים מדי. מה שאכזב היה דווקא המרקם הלא-נעים של הריפוד. בכל אופן, ככה סיטרואן צריכה להרגיש!

איכות החיים נמשכת גם בתא הנוסעים הנעים לשהייה ולתפעול. איכות החומרים טובה בחלקה (דש-בורד) ובינונית בחלקה (דלתות), ולמרות הצבע השחור והריפודים הפשוטים דווקא נעים לשהות בה. גם תנוחת הנהיגה טובה מאוד. הנדסת האנוש טובה גם היא, אבל לא אהבתי את תפעול מסך המגע. לדוגמא, הייתי שמח ל- 6 כפתורים גדולים ובולטים לתחנות השמורות, במקום תפריט שכדי להיכנס אליו צריך ללחוץ על כפתור, ואז ללחוץ על כפתור קטן נוסף לקביעת התחנה (שכן יש רשימת תחנות שמורות גדולה). לחיוב אציין את הפונקציה שמאפשרת להחשיך את רוב לוח השעונים בלילה ולהשאיר רק את המידע הרלוונטי.

האבזור ב- C4 טוב בהחלט. בקרת שיוט? יש. דיבורית בלוטות'? יש. יש גם חלונות אחוריים כהים, תאורת LED פנימית, תפעול סטראו מההגה, מערכת שמע עם איכות נחמדה יחסית למערכת מקורית, ריפוד עור להגה, חיבור USB (על שליטה באייפון) ועוד.

הסיבה העיקרית בגינה התכנסנו כאן היא המנוע והגיר החדש (שנת דגם 2015) – 1.2 ליטר שמפיק 130 כ"ס ו- 23 קג"מ בסל"ד נמוך מאוד (1,750), וכמובן תיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית של AISIN (תוצרת יפן), עם שישה הילוכים. סוף-סוף שילוב שעובד כמו שצריך. המנוע חזק, ועקיפות ותאוצות ביניים הן עניין קליל. התיבה עובדת יפה, ורק במצבים מסוימים מעט איטית כשצריך להוריד הילוך. לא מדובר במשהו קריטי, ורוב הזמן ה- C4 הזו משייטת בזריזות ונינוחות. צריכת הדלק טובה מאוד, עם ליטר ל- 10 ק"מ בנסיעה משולבת מהירה ולא חסכונית, או ליטר ל- 12 ק"מ בנסיעה משולבת 'זריזה' כשצריך, עם המון קטעים עירוניים. מה שהפריע לי הוא העובדה שבמהירויות איטיות מאוד (קמ"שים ספורים, על סף העצירה) המנוע רועד בצורה לא נעימה.

2015 סיטרואן C4 | צילום: משה אהרוני

בשורה התחתונה, סיטרואן C4 היא לדעתי אחת המכוניות המשפחתיות הטובות שיש, בטח כשהיא מוצעת במחיר של 123,900 שקלים – זול מרוב המתחרות. אבל עדיין – וזה לצערי נאמר מניסיון אישי – יש למותג תדמית לא טובה בנושאי אמינות וירידת ערך, ונקווה שעם המנוע החדש והגיר היפני הנושא ייפתר. אנחנו, בכל אופן, נהנינו מאוד במחיצתה.