מבחן: אופל מריבה – כמעט חסרת יריבות

מכונית משפחתית בישראל היא עסק לא זול. אחרי שמס-הכנסה לוקח את ליטרת הבשר שלו מהמשכורת שלנו, הוא גובה שוב פעם מס על הרכב שנרצה לקנות, ולבסוף יש את המסים על הדלק ואת אגרת הרישוי. כך יוצא שאת מרבית הלקוחות מעניינים פרמטרים כמו שמירת-ערך, אמינות וצריכת דלק – גם אם זה אומר לעתים להתפשר על רכב בינוני למדי. כך זה כשמכונית משפחתית אוטומטית עולה כ- 130,000 שקלים.

אופל מריבה | צילום: יונתן מייטליס

אבל לא אלמן ישראל, ושוק הרכב מנסה להציע לישראלי המצוי פתרונות שוברי שגרה. לרוב מדובר במכונית משפחתית צנומת אבזור ו/או נפח מנוע, וכמובן עם תיבת הילוכים ידנית. הפעם, המריבה של אופל מציעה גם אבזור טוב, גם מנוע טורבו גמיש וגם תיבת הילוכים אוטומטית. מציאה? יצאנו לבדוק.

לפני שאתחיל, כמה מילים על שמות של כלי רכב בישראל. בדרך-כלל, היבואנים נוטים לשנות שמות של כלי רכב, בהתאם לצרכיהם. כך, לדוגמא, ה"סופר" של המיצובישי סופר-לנסר הוסף על ידי מי מאנשי היבואן, וגם כאן, המריבה נקראת מריבה קרוס-וואן (בניגוד לרק 'מריבה' בחו"ל). מקרים נוספים בהם משתנה השם הוא במצבים בהם יש לשם משמעות לא נאותה (או אפילו גסה) במדינת היעד. אם כן, המריבה עדיין לא רבה עם אף אחד, בטח שלא איתנו שדווקא די אהבנו אותה…

הפטנט של המריבה הוא דלתות אחוריות הנפתחות כנגד כיוון הנסיעה, ובגימיק זה משתמש היבואן גם בקטלוג ובקמפיין הפרסום. ובכן, בעוד יתרונותיו של הפטנט מוטלים בספק, מצאתי שני חסרונות. הראשון, הוא הושבת תינוק נגד כיוון הנסיעה במושב האחורי, שכן הדלת האחורית מעט מפריעה. השני הוא שכדי לסגור מבפנים את הדלת האחורית כשהיא פתוחה עד הסוף, יש למתוח את היד ונדרש יותר מומנט כדי לסגור אותה. הנקודה האחרונה לא מהותית, וכדאי שתבדקו אם הדבר נוח לילדיכם הקטנים, שלבטח יותר יתקשו בזה ממבוגרים.

תא הנוסעים של המריבה מרגיש איכותי, ולמרות גוונים כהים נעים לשהות בו. הפלסטיקה היא לא מהסוג האיכותי, אבל איכות ההרכבה מצוינת והתחושה מוצקה. במהלך הנסיעה נשמע רק קרקוש-רשרוש קטנטן במעבר על מהמורות, וייתכן כי מדובר במשהו ספציפי ברכב המבחן. התחושה המוצקה באה לידי ביטוי גם בכיול המתלים המצויין: בעוד המכונית לא רכה מדי, נוחות הנסיעה טובה מאוד. רק שיבושים קשים חודרים לתא הנוסעים, ונעים מאוד לשייט עמה בנסיעות ארוכות. לשלילה נציין בידוד רעשים בינוני בשיוט.

האבזור במריבה מצוין, וכמעט שלא נחסך כלום. יש דיבורית בלוטות', בקרת שיוט, בקרת אקלים מפוצלת, תפעול לסטראו מההגה, הגה מצופה עור, 6 כריות אויר ועוד – לא רע בכלל בשביל משפחתית מוזלת. חלק מהאבזור קשור לתא הנוסעים המודולרי; כך, לדוגמא, המושב האחורי זז על מסילה, תא המטען כולל רצפה המאפשרת אחסון נוסף ומשענת היד זזה אף היא על מסילה. נחמד ופרקטי. המרווח ליושבי השורה האחורית מצוין, ותא המטען גדול בהחלט.

גם ביחידת ההנעה לא תרגישו שחסכו עליכם. מדובר במנוע מוגדש טורבו בנפח 1.4 ליטר, שכאן – בניגוד לאסטרה – מפיק 120 כ"ס ו- 17.8 קג"מ של מומנט שזמינים בטווח בין 1,750 סל"ד לבין 4,800 סל"ד. בשורה התחתונה, המנוע גמיש מאוד, וניתן לנסוע עם המריבה בזריזות, ואפילו לטפס למהירויות שיוט שהן הרבה מעבר למותר בארץ. פחות אהבנו את תיבת ההילוכים: היא ממהרת להעלות הילוכים (ולהוריד סל"ד) כדי לחסוך בדלק, כשבפועל המנוע יורד לסל"ד שגורם לו לרעוד – ומצריך לחיצה הגונה על דוושת התאוצה כדי לעלות חזרה לסל"ד המאפשר תאוצה סבירה.

את צריכת הדלק במריבה פחות אהבנו, והנתונים שהשגנו הם ליטר ל- 10 ק"מ בנסיעה משולבת רגועה ברובה (וזריזה בחלקה הקטן) וליטר ל- 12 ק"מ בנסיעה בין עירונית – נתונים סבירים, אבל לא מרשימים.

אופל מריבה | צילום: יונתן מייטליס

המריבה, כמו שהבנתם, היא אחת העסקאות הטובות למכונית משפחתית בשוק הרכב הישראלי כיום. היא מוצעת במחיר טוב, ולא רק שאינה עושה ויתורים בתמורה, אלא מציעה רמת אבזור טובה, מנוע גמיש וחזק, מרווח פנים ונוחות נסיעה טובה. אמנם צריכת הדלק בינונית בלבד – וגם אין לדעת איך תשמור על ערכה בשוק המשומשות – אבל לטעמינו מדובר בבחירה מומלצת מאוד. אני אפילו חושב שהיא מביאה בשורה חדשה ומרעננת לשוק הרכב הישראלי. כן, עד כדי כך.