מבחן: סוזוקי קרוסאובר - פונה לשכל

יש כאלו שקונים רכב מהשכל, ויש את אלו שמהרגש. במדינה שלנו, מוכת המיסוי, הרוב בוחרים באופציה השניה: מכונית שתהיה אמינה, חסכונית, ותשמור על הערך. המון פעמים, כשמתייעצים איתי הקרובים והחברים באיזו מכונית לבחור (וזה קורה המון) – אני פשוט שם לב שללקוח הממוצע פחות חשוב שהמכונית תהיה מפנקת, ושתתן איזה ערך מוסף. הגדיל לעשות אחד מקרובי משפחה של אשתי, שכששאלתי אותו "האם המכונית שקנה טובה?" ענה, כמובן, שכן – הרי היא די אמינה (המכונית של מר בחור אכן אמינה, אבל זה בערך היתרון היחיד שלה). מיד אחרי זה הסכמנו שלא כיף לנסוע איתה לאילת – אבל מה זה לעומת אמינות.

2015 סוזוקי קרוסאובר | צילום: פיליפ רוזין

בשנים האחרונות השוק הישראלי דווקא עובר איזה שינוי, לפיו הלקוחות נותנים גם לרגש לדבר. ואת השינוי הזה מבטא היטב סגמנט הג'יפונים: כבר לא מספיק שמכונית תהיה אמינה, חסכונית וכו', אלא הלקוחות גם רוצים תנוחת ישיבה גבוהה, ומראה שמזכיר רכב שטח. ואכן, הקטגוריה הבסיסית של ה'כאילו ג'יפון' – כלומר זו בה המחירים מקבילים (ואף זולים לעתים) למכונית משפחתית, פורחת.

וכאן בדיוק נכנס הקרוסאובר. אמינות? אם להסתמך על המוניטין של סוזוקי, כנראה שתהיה בשפע. שמירת ערך וסחירות? אם להסתמך וכו', גם תהיה כנראה. צריכת הדלק? טובה מאוד. ליטר ל- 13 ק"מ בנסיעה משולבת. המראה? ג'יפוני. המחיר? מעט זול יותר מרוב קטגוריית המשפחתיות. בקיצור, סמנו V על מה שמעניין את מר ישראלי.

אבל כשמתחילים לבדוק את הקרוסאובר לעומק, מתגלים בקיעים בתאוריית העדר. תיבת ההילוכים הרציפה עובדת נהדר במנועים 'רגילים' (הכוונה לא לאלו שופעי ההספק ובעיקר המומנט בסל"ד נמוך) רק כשנוסעים רגוע ומלטפים את הדוושה. כשמנסים להאיץ יותר חזק מקבלים רעש לא נעים שממלא את תא הנוסעים. ואם דיברנו על בידוד רעשים, בידוד הרעשים במהירויות הגבוהות במעט מהמותר (מהירות קצב התנועה בכביש 6, לדוגמא) בינוני למדי.

גם את שיכוך הזעזועים פחות אהבנו. הקרוסאובר מקפצת מעל שיבושים ושוב, לא מעניקה לנוסעים בה נסיעה נינוחה. תא הנוסעים של הקרוסאובר שחור מדי ומציע איכות חומרים נמוכה, אבל לטובה נציין את לוח השעונים הנאה (עם גימור כחלחל סביב החוגות) והקריא. בכלל, תפעול הקרוסאובר נוח מאוד.

הקרוסאובר מוצעת בגרסה ידנית (הנמכרת במחיר אטרקטיבי) או אוטומטית בעלות הנעה קדמית, וכן גרסה נוספת עם הנעה כפולה. אנו קיבלנו למבחן את גרסת הביניים (אוטומטית הנעה קדמית), שהגיעה מאובזרת בפריטים שלא נמצאים בידנית הבסיסית, כמו חישוקי 'מגנזיום', הגה מצופה עור, קיפול מראות חשמלי, מאותתים במראות, בקרת אקלים ועוד. גם הגרסה הנבחנת וגם הידנית הזולה יותר מצוידות בבקרת שיוט, שליטה על הרדיו (ובקרת השיוט) מההגה, ניטור לחץ אויר בצמיגים, חיבור USB ועוד. צריך לציין לטובה גם את אבזור הבטיחות, שכולל בכל הדגמים 7 כריות אויר (כולל לברכיים).

בסוף היום, אי אפשר להתווכח עם הצלחת הקרוסאובר והוא נמכר במספרים יפים. הוא מאוד חסכוני, כנראה יהיה אמין וכו' – כמו שציינתי בפסקה הראשונה. הוא מציע גם את המראה הגבוה, וזה נכון עבור רוב הלקוחות. גם המחיר (119,990 שקל) נמוך משמעותית מהמחיר הנהוג ברוב הקטגוריה המשפחתית. אבל בניגוד לטעמו של העדר, התאכזבתי מהקרוסאובר.