מבחן: סיאט מינימליסטית – סיאט Mii

האלטו של סוזוקי הייתה הסנונית הראשונה שנחתה כאן אצלנו והתחילה למעשה לבדה את סגמנט המיני ב- 60,000 שקלים. אחריה הגיעו האחיות מצרפת, ה- 107 וה- C1, קיה פיקנטו, יונדאי i10, שברולט ספארק וטויוטה אייגו – הצלע השלישית ל- 107 וה- C1. את כולן בחנו כאן במגזין ואת רובן אפילו אהבנו; את הפתרון הזול, החסכון בדלק והשובבות. כעת נוחתת אצלנו מתחרה נוספת, אפילו שתים (המי והסיטיגו של סקודה הן למעשה מכוניות זהות בתחפושת שונה) ומציעה אופציה נוספת בסגמנט ההולך וגדל של מכוניות המיני. אין מה לעשות, מחירי הדלק הגבוהים ומחיר הקניה הנמוך משנים הרגלים ישנים וגורמים לישראלים לנסות מכוניות ידניות עם מנועים קטנים. למבחן קיבלנו את המי עם שלוש דלתות (הראשונה בסגמנט שמציעה תצורה של 3 דלתות), תיבה ידנית וצבע אדום בוהק.

סיאט Mii | צילום: פיליפ רוזין

מבחוץ היא לא הכי יפה בשכונה, העיצוב קופסתי משהו, ואפילו משעמם מעט – עניין של טעם. מבפנים המצב משתפר, תא הנוסעים מרגיש איכותי מרוב המתחרות (להוציא את הפיקנטו, בה תא הנוסעים מרגיש הכי איכותי), הפלסטיק אומנם נוקשה אך הוא מרגיש מוצק ואיכות ההרכבה טובה. התחושה נעימה, שילוב הצבעים טוב והמתכת בדלתות מוסיפה לשובבות. האבזור לעומת זאת דל למדי, אין בקרת אקלים, יש רדיו דיסק מקורי עם יציאת AUX, חלונות חשמל קידמיים, מד סל"ד ו… זהו. אין מחשב דרך או שקע USB, כיוון המראות ידני וכדי לפתוח את החלון בצד הנוסע תצטרכו להימתח לצד השני, חסכון כבר אמרתי. לעומת זאת מציעה המי אביזר בטיחותי שאין למתחרות; מערכת סטופ-מי שבולמת את הרכב במידה וזה מתקרב לעצם במהירות נמוכה מ- 30 קמ"ש; טוב בפקקים ובתנועה עירונית צפופה. המי מגיעה רק עם 4 כריות אוויר אך עם ציון מרבי של 5 כוכבי בטיחות מבחני הריסוק.

המרווח מקדימה טוב וכך גם מאחור, מרווח הראש טוב מאוד ומרווח הברכיים מספק לאדם בגובה ממוצע, הבעיה מתחילה בהשתחלות למושב האחורי בגרסת ה- 3 דלתות, זו דורשת גמישות יוצאת דופן שאין לכל אחד. ההגה אינו מתכוונן לעומק והמושב נעדר כיוון גובה – דבר שיקשה על מציאת תנוחת נהיגה אופטימלית (בדומה למתחרות אגב). תא המטען מפתיע בעומקו ומציע נפח חריג (לטובה כמובן) לקטגוריה. בעיה נוספת הגיע מכיוון פתח המיזוג השטוח במרכז הדשבורד (בדומה ל- 107, C1 ואייגו) מה שיצריך להסתמך בימים החמים על פתחי המיזוג הצידיים שמקררים (מקפיאים למעשה) בעיקר את היד שאוחזת בהגה.

סיאט Mii | צילום: פיליפ רוזין

המי מגיעה עם מנוע אחד – 1 ליטר ו- 75 כוחות סוס (הסיטיגו מגיעה גם בגרסת 60 כוחות סוס) ותיבה ידנית או אוטומטית-רובוטית. אני קיבלתי את הגריסה הידנית – זו נעימה רכה כחמאה וקלה לתפעול. מנוע ה- 3 צילנדרים עובד חלק ונטול רעידות במפתיע. מתחת ל- 3,000 סל"ד (שיא המומנט – 9.6 קג"מ) מרגישה המי עצלה אך בתנועה נינוחה בעיר אין גם צורך ליותר אלא אם אתם ממש ממהרים. מחוץ לעיר הנסיעה נעימה גם היא, המנוע מספק לרוב השימושים, עקיפה אומנם תדרוש קצת יותר תכנון אבל אין שום בעיה ליצר קצב נאה גם כבישים הרריים – איך אוהבים לומר כאן; עולה ת'קסטל.

נוחות הנסיעה נוקשה מעט וקופצנית בעיר אך היא משתפרת ככל שהמהירות עולה. השיוט בכביש המהיר נינוח ואין יותר מידי רעשי כביש ורוח במהירות שיוט חוקית. המי ביקרה גם בכבישים המפותלים של אזור בית שמש, ההגה בעל משקל טוב והוא מדויק למדי אך הייתי שמח לקצת יותר פידבק. אחיזת הכביש טובה יחסית וההתנהגות בהחלט מהנה – אפשר להנות עם הקטנה הזו, חבל רק שמערכת ה- ESP מתנתקת רק עד ל- 40 קמ"ש.

בהעדרו של מחשב הדרך יצא לי לתדלק את המי הקטנה 6 פעמים כדי למדוד את צריכת הדלק בכל המצבים. בנסיעה מאוד מאומצת בכבישי ההרים עברה המי הקטנה 12 ק"מ לכל ליטר. בנסיעה מהירה (120-130 קמ"ש)  בכביש 6 מהדרום לכיוון המרכז צריכת הדלק עמדה על 20 ק"מ לכל ליטר. בתנועה עירונית צרכה המי כ- 15 ק"מ לכל ליטר.

מחירה של המי (לפני מבצעים למיניהם) מתחיל ב- 61,900 ש"ח לגרסת ה- 3 דלתות ידנית, תמורת צבע אחר שהוא לא לבן תצטרכו להוסיף עוד 1,000 שקלים. גרסת ה- 5 דלתות תעלה עוד 2,000 שקלים ובתמורה ל- 5,000 שקלים נוספים תקבלו תיבת הילוכים אוטומטית-רובוטית.

סיאט Mii | צילום: פיליפ רוזין

המי היא בהחלט מתחרה טובה וחזקה בקטגוריית המיני, על האבזור הדל מחפה תא נוסעים נעים לשהייה, המנוע נמרץ ותיבת ההילוכים הידנית נעימה ונוחה לתפעול. המרווח טוב, תא המטען גדול ויחד עם מערכת הסטופ-מי והציון המרבי במבחני הריסוק מציעה המי חבילה טובה מאוד שכדאי לכם לשקול כשאתם שוקלים לקנות מכונית חדשה.