למה מתכוונים כשאומרים שלרכב מסויים 'יש אופי', או ש'הוא משעמם'? ובכן, מדובר במושגים אבסטרקטיים וחמקמקים. יש שיאמרו שרכב עם אופי הוא רכב שמספק ערך מוסף כלשהו – בעיצוב, בביצועים או ביכולת מסוימת (כגון יכולת שטח או יכולת דינמית בכביש המפותל) – על הצורך לשנע את בעליו מנקודה אחת לשנייה.
סובארו הוציאה תחת ידיה לא מעט רכבים עם אופי במרוצת השנים. דגמי הקופה של שנות השבעים הציעו עיצוב ייחודי (זוכרים את המראות על הכנפיים?) וביצועים טובים לתקופה. דגמי ההנעה הכפולה של הלאונה והאימפרזה – בעיקר בגרסאות הידניות המצוידות בהילוך כח – הציעו יכולת שטח (גם אם בסיסית) שלא הייתה לשאר המשפחתיות, בטח אם בעליהן הגביהו אותן קלות. הסובארו SVX הציעה עיצוב שהקדים את זמנו ונראה נאה גם היום (כעשרים שנה אחרי שהוצגה), ועל דגמי האימפרזה מוגדשי הטורבו – ה- WRX, ה-WRX STI וה- GT – לא צריך להרחיב. ובכן, שוב הצליח להם; גם הסובארו XV הוא אוטו עם אופי.
סובארו XV | צילום: פיליפ רוזין
בשגרת היומיום, ה- XV היא מכונית משפחתית טובה. נכון, יש בעלות תא מטען גדול מזה של ה-XV – נגזרת של מרכב ה- 5 דלתות. מעבר לכך, מרחב הפנים טוב וה- XV מהנה לנסיעה יומיומית; בידוד הרעשים סביר והנוחות ברוב המקרים טובה. מה שחסר כאן הוא תנוחת הנהיגה הגבוהה והשלטת – אחת הסיבות לקניית קרוסאובר.
ה- XV מוצעת בשתי רמות אבזור. ההבדל בין הרמות מתבטא בין השאר בצג מידע צבעוני, בקרת אקלים דו אזורית, מצלמת רוורס, דיבורית בלוטות', שליטה מההגה על הסטראו וחיישני תאורה וגשם. אם כבר בענייני נוחות עסקינן – נציין שאיכותה של מערכת הסטראו בגרסה המאובזרת (הכוללת שני טויטרים בנוסף) לא רעה.
ה- XV מצוידת במנוע בנפח 2.0 ליטרים המפיק 150 כ"ס, ומשודך לתיבה ידנית (6 הילוכים) או רציפה. איך זה עובד בפועל? ובכן, חסר מחץ. הביצועים פושרים מדי ולוקח מעט זמן עד שהתיבה מביאה את הסל"ד לטווח הגבוה. תפעול ידני של התיבה מההגה (לא רלוונטי לדגם הבסיסי) או בחירה בתיבה הידנית פותרים חלקית את בעיית העצלות. מעבר לכך, אופי התיבה הרציפה מביא עמו רעש מנוע נוכח בתאוצות חזקות, כמו בכל תיבה רציפה (המעלה את הסל"ד גבוה ומשאירה אותו שם).
ל- XV יתרון בצריכת הדלק העדיפה. לא מדובר בטויוטה פריוס, אבל עדיין, 15 ק"מ/ליטר בשיוט רגוע או 7 ק"מ/ליטר בנסיעה עירונית אלו נתונים יפים יחסית לרוב המתחרות. מחבקי העצים שבכם (במובן הסביבתי) ישמחו לדעת שה- XV מדורגת בקבוצת זיהום 4. יפה.
סובארו XV | צילום: פיליפ רוזין
אז איפה בא לידי ביטוי האופי של ה- XV? התשובה פשוטה: ה- XV מהנה לנהיגה בכביש המפותל, ומציע יכולת שטח לא מבוטלת – בטח ביחס לחבריו לקטגוריה.
נתחיל עם היכולת הדינמית: חבר'ה, זו לא מכונית ספורטיבית – אבל כשמסתכלים עליה כעל קרוסאובר משפחתית, פתאום ה- XV מוארת באור שונה. האחיזה טובה, המתלים לא רכים מדי והשלדה מאוזנת – למרות שבבלימה לתוך פניה או בהעברת משקל חריפה אפשר להוציא את הזנב להחלקה – או אז תתפוס אותו בקרת היציבות. זו אגב, לא מתנתקת באופן מלא. למרות היכולת הטובה, מספר דברים עומדים ל- XV לרועץ בנהיגת פאן. הראשון הוא ההגה הלא מתקשר. במילים אחרות – ההגה לא מעביר תחושות לגבי מצב האחיזה של המכונית. מעבר לכך, שילוב המנוע והגיר הרציף עושה לה עוול. ביצועי המנוע חסרי מחץ ובינוניים, ולגיר הרציף לוקח זמן להגיע לתחום הסל"ד הגבוה והאפקטיבי. שימוש במצב הידני של הגיר ע"י הפדלים מאחורי ההגה (או קניה של XV ידנית) פותר את הבעיה במעט – אך עדיין חסר כוח ביציאה מהעיקולים. יש לציין שבגרסת הבסיס אין אפשרות להעברת הילוכים ידנית (אם לדייק, לא מדובר על העברת הילוכים של ממש – שהרי מדובר בגיר רציף – אלא לבחירה בין 6 יחסי העברה אותם קבע היצרן מתוך אינסוף היחסים שמציע גיר רציף).
דווקא בנהיגת שבילים היכולת הדינמית די מוגבלת, היות ובקרת היציבות לא מתנתקת לגמרי. במילים אחרות, סחיפות 'סטייל ראלי' נגדעות ע"י הבקרה עוד בטרם הספקתם לומר 'נעילה נגדית'.
אבל עזבו יכולת דינמית… בינינו, אף אחד מלקוחותיה לא ישחיז איתה אייפקסים. ההפתעה ב- XV מגיעה ביכולת השטח שלה. קודם כל – מרווח הגחון עומד על 22 ס"מ נאים בהחלט, ורק זווית הגישה חדה מדי; במילים אחרות, החלק הקדמי נמוך מדי ויש להיזהר. מעבר לכך, ה- XV היא אנטיתזה לאופנה לפיה חלק מהקרוסאוברים ויתרו מראש על יכולת השטח, ואפילו מצוידים בהנעה קדמית בלבד. תורידו לחץ אויר בצמיגים, וה- XV תיסע יפה גם בחולות רכים. רק שימו לב שאתם לא נכנסים בטעות לאמבטיית חול – כלומר שטח חולי שכל היציאות ממנו הן עליות – כי ל- XV אין מספיק כוח כדי לטפס עליות חוליות. אנו מעריכים שלתיבה הידנית יהיה יתרון בנסיעה חולית מאומצת ובמצבים של שקיעה – היות והתיבה הרציפה מתחממת תחת עומס קיצוני. עדיין – ברוב השטחים החוליים נוסעת ה- XV ללא בעיה גם עם הגיר הרציף. בנוסף, הגיר הידני מצויד בהילוך כוח – שמוסיף עוד ליכולת השטח.
בשבילי קק"ל מתליה של ה- XV מגהצים את הדרך יפה והיא מציעה נוחות נסיעה מעולה. כשהשביל יהפוך לפחות מהודק, מערכת בקרת המשיכה תאפשר לכם להמשיך. בדקתי את זה בהצלבה בעליה – ואני יכול לומר שהעסק עובד נהדר, למרות שלא מדובר בלנדרובר דיפנדר נעול-דיפרנציאל.
בשורה התחתונה, הסובארו XV היא מכונית מגניבה. בטח אם תקחו אותה בצבע מעניין, נניח כתום. ובטח אם אתם חובבי טיולי שטח בטבע.
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
-
- סובארו XV | צילום: פיליפ רוזין
-
- סובארו XV | צילום: פיליפ רוזין
-
- סובארו XV | צילום: פיליפ רוזין
-
- סובארו XV | צילום: פיליפ רוזין
-
- סובארו XV | צילום: פיליפ רוזין
-
- סובארו XV | צילום: פיליפ רוזין
-
- סובארו XV | צילום: פיליפ רוזין
-
- סובארו XV | צילום: פיליפ רוזין
-
- סובארו XV | צילום: פיליפ רוזין
-
- סובארו XV | צילום: פיליפ רוזין
-
- סובארו XV | צילום: פיליפ רוזין
-
- סובארו XV | צילום: פיליפ רוזין
-
- סובארו XV | צילום: פיליפ רוזין
-
- סובארו XV | צילום: פיליפ רוזין
-
- סובארו XV | צילום: פיליפ רוזין
