נשים בכביש בוחנת: סיאט איביזה FLOW

בנסיעה בסיאט איביזה FLOW, תחושת נוסטלגיה חמימה הציפה אותי. הרבה זמן לא נסעתי באחד מרכבי סיאט, וגם דיי איבדתי עניין במותג מאז סוף שנות ה- 90, בהן כבישי העיר בה גדלתי היו מוצפים ב"איביזות".

[adsenseyu7]

סיאט איביזה FLOW | צילום: ענת דניאל

ה- FLOW זו גרסת הסטיישן של האיביזה, מנוע TSI (תו איכות לנסיעה ספורטיבית) ותיבת הילוכים DSG עם שבעה הילוכים. לרכב 105 כוחות סוס זמינים, נפח מנוע 1.2, והאצה של 10 שניות מ- 0 ל- 100 קמ"ש. הנסיעה בFLOW- מאופיינת בסל"ד נמוך, ובשל כך גם בצריכת דלק מעולה (22 קילומטר לליטר, תיעוד בהמשך).

האחיזה של ה- FLOW בכביש מרשימה, הרכב יציב בסיבובים (עבר את מבחן "מחלף אשדוד"), ההגה קשיח/נוקשה במידה הנכונה. ויש תחושה של ביטחון בנהיגה. כמו כן, הרכב בולם היטב גם מבלי לסחוט את הדוושה. נהניתי לנהוג בגיר האוטומט וגם בידני, אך בגיר האוטומט ההילוכים מטפסים גבוה מהר מדי, וכבר ב- 100 קמ"ש ההילוך השביעי משתלב והרכב משייט ברוגע. ברגעים האלה אני מוותרת על הנוחות, עוברת לגיר הידני ומורידה שני הילוכים, כדי לקבל יותר כוח והאצה.

מקרה שקרה, בנסיעה בגיר הידני, "משכתי" את ההילוך השלישי מעבר לסל"ד המותאם לו, ומד הטורים נתקע לשניות ארוכות. זה קרה פעם אחת, לא בטוחה שזו תופעה שחוזרת על עצמה.

בשורה התחתונה, הגיר הידני ללא ספק אהוב עלי יותר, הנסיעה מהנה וספורטיבית, ועושה חשק לנהוג ברכב שעות.

בנוגע לעיצוב החיצוני של האיביזה אפשר להתווכח, מלפנים ומאחור היא מרשימה ו"חייתית". מהפרופיל, מרכב הסטיישן לא מחמיא לה, ולדעתי, לאף רכב אחר.

תא הנהג צנוע למדי, ועוד מדובר בגירסה המאובזרת (STYLE), הכיצד? הוא נראה פלסטיק, מרגיש פלסטיק, אבל כזה שלא שיתפרק בקלות וישמר לאורך זמן. הדלילות באבזור ותאי אחסון ניכרת מאד: תא כפפות רחב, מקום ל- 2 כוסות, התאים הפתוחים בצידי הנוסעים במושב הקדמי (מי משתמש בהם?), ותא חביב ומלבני מימין לנהג, המשמש משענת יד נוחה.

מערכת השמע המקורית (MP3) סבירה מאד ושישה רמקולים, שיכלה להיות טובה ופרקטית יותר אם הייתי מבינה איך לשנות את הגדרות השמע שלה, כמו כן, למאזינים האדוקים לתחנות הרדיו יהיה קשה להבין כיצד לתכנת ולנוע בין תחנות. למה זה צריך להיות כל כך מסובך..?

מלבד זאת, המיזוג הפשוט למדיי, הקפיא אותי בדרך לדרום, אך בשהותי שם ובנסיעה לים המלח וחזרה, לקח קצת זמן עד שכל יושבי הרכב הצטננו כמו שצריך. מה יש לנו עוד? בקרת שיוט (מיותרת), שליטה על הרדיו מידית ההגה, ארבע חלונות חשמל, וכניסה ל- AUX בלבד.

סך הכל, תא הנהג נקי ואסתטי, אבל משעמם, חסר אבזור ו- "גלאם". הריפודים אפורים וכעורים, אולי עדיף כשמדובר ברכב משפחה עם "סיכון גבוה" להימרח בבמבה, ביסקוויטים ומיני דברים משונים (הייתי עדינה איתכם).
מקום בתא הנהג לא חסר, גם לגובה ולרוחב. כוונון המושב פשוט, ידית מצד ימין למטה תקרב או תרחיק, וידית מצד שמאל בצידי המושב תגביה או תנמיך אתכם. סך הכל, גם בתום נסיעה של שעתיים, נותרתי רעננה ונינוחה.
המרחב המוגבל במושב האחורי לא יפריע לכם אם מדובר בזוג נהגים ברכב – תוכלו להימתח ולמשוך את המושב אחורה כאוות נפשכם. אך במידה ואנשים מבוגרים ישבו מאחור תצטרכו להצטופף, והנוסעים מאחור יסבלו מחוסר במקום, בעיקר לרגליים.

אם ילדים עם בוסטר או ללא מושב בטיחות יהיו ישובים מאחור, הכל יהיה יותר פשוט. אך, כשמושבי בטיחות לפעוטות נכנסים לתמונה, שוב תרגישו בדוחק. אבל היי, יש לכם מקום לשתי עגלות בבגאז'.

צריכת דלק: שוחחתי עם מספר אנשים, ולא הגעתי למסקנה ברורה אם מדובר בקלקול או לא. אך במידה ואנו סומכים על תקינותו של לוח המחוונים, צריכת הדלק פסיכית, לטובה.

בטיחות: מערכת ABS, בקרת יציבות, בקרת סיוע בבלימה (BAS), מערכת X.D.S – מערכת שמשפרת את האחיזה בכביש בפניות ועיקולים, ארבע כריות אוויר, התקני איזופיקס.

בסיאט מייעדים את האיביזה בעיקר לקהל צעיר, אך מסוף 2011 (השקת ה- FLOW) קהל האוהדים לבטח התרחב, וכעת לנהגים ונהגות עם רוח נעורים ומשפחה, יש אפשרות ליהנות מביצועי האיביזה, פלוס תא מטען גדול יותר, ובמושב האחורי מקום לשלושה ילדים או שני מושבי תינוקות, בקושי.