מבחן: לנד רובר דיסקברי 4 – מרבד הקסמים

לאחר איחור קל, אני יוצא עם הדיסקברי מחניית הסוכנות. תוך כדי נסיעה, אני מגיע למסקנה אחת: איזה כיף להיות רואה ואינו נראה.

אני נוסע ברכב שעולה יותר מחצי מיליון שקל – ואם לדייק, כמעט 600,000 בגרסת המבחן שקיבלנו לידינו – ואף אחד לא מסתכל. יצא לי לנהוג ברכבים זולים בהרבה, שמשכו לא מעט מבטים – עד כדי כך שחששתי שהנהגים, המסתכלים עליי במקום על הכביש, יעשו תאונה. לא יאומן שרכב כל-כך יקר מסוגל להיות כל-כך לא מנקר עיניים.

לעניות דעתי, מדובר על עוד יתרון – אחד מיני רבים – של הדיסקברי. יתרון שמצטרף ליכולת הפנומנאלית שלו לשלב בין נינוחות בכביש, לבין יכולת תיקול מכשולים בשטח בנוחות מקסימלית.

לנד רובר דיסקברי 4 דגם 2012 | צילום: פיליפ רוזין

בדרכי הביתה, תוך כדי שאחד הדיסקים האהובים עליי מתנגן במערכת הסטראו המשובחת מתוצרת Harman/Kardon, אני מוצא את עצמי בלי לשים לב חורג מהמהירות המותרת. הדיסקברי משייט בנינוחות ובקלילות, ומבודד את הרעשים כאילו לא היה לו מקדם גרר של קוביה.

הנה, מצאתי עוד יתרון לדיסקו 4 (אחרי כל החוויות שעברנו יחד, אני מרשה לעצמי לכנות אותו בשמות חיבה). עם הדיסקברי, הדרך לשטח היא לא משהו שצריך לחשוש ממנו. באופן כללי, התחושה בדיסקברי היא נסיעה במכונית מנהלים, לא במשאית מטרטרת ומסורבלת. בידוד הרעשים מצוין, עם חלונות סגורים המנוע כמעט ואינו נשמע, ובשיוט ב- 100 קמ"ש המנוע סובב על כ- 1,400 סל"ד נמוכים. הודות למתלי האוויר, נוחות הנסיעה מרשימה בכביש וגם בשטח.

במסגרת מתיחת הפנים הדיסקו 4 מקבל מנוע גיבור – 255 כ"ס ו- 61.2 קג"מ – וגיר שמונה הילוכים. וכמו שזה נשמע, ככה זה מרגיש. המנוע גמיש, וכבר בסל"ד נמוך מספק את הסחורה. עקיפות מתבצעות בקלילות, כמו גם שיוט רגוע ונינוח. העברות ההילוכים חלקות וכמעט לא מורגשות.

לדיסקברי שבעה מקומות ישיבה – מה שהופך אותו לחלופה מעניינת למיניוואן (לאלו שהפרוטה מצויה בכיסם). נכון שמטבע הדברים, ברכב שטח גבוה הכניסה לשורה השלישית מסורבלת. ונכון שייתכן ויהיה שם טיפה צפוף, ושישיבה שם תבוא על חשבון גודל תא המטען. אך אלו דברים שאתם יכולים לבדוק בנקל באולם התצוגה.

רק בנסיעת כביש תרגישו את מרכז הכובד הגבוה והמתלים הרכים – בכבישים מפותלים הדיסקברי יספר לכם במבטא בריטי (או הודי?) שזה ממש לא הקטע שלו, ושתורידו את הקצב. גם הבלמים מסריחים מהר מדי בירידות חזקות – ולכן חשוב להוריד הילוכים עצמאית דרך הבוררים הנוחים שעל גלגל ההגה.

נקודה רלוונטית אחרונה היא צריכת הדלק, שהייתה סבירה בהחלט, בטח ביחס לגודלו ומשקלו של הדיסקו. בנסיעה בינעירונית רגועה נרשמו ליטר ל- 10.5 ק"מ. בסופו של יום מפרך שכלל שיוט בינעירוני – חלקו מהיר, חלקו בעליות – עמדה הצריכה על ליטר דלק לשמונה ק"מ. אין תלונות.

לנד רובר דיסקברי 4 דגם 2012 | צילום: פיליפ רוזין

עכשיו אנחנו בשטח. עליה של כ- 30 מעלות, בשילוב סלעים פזורים ושפ"צ (שיפוע-צד) קל דורשת תכנון נתיב מדויק. את היכולות של הדיסקברי הספקנו להכיר במהלך הטיול – ולא היה לנו כל ספק שנוכל גם למכשול הזה. אני בוחר במצב "זחילת סלעים" ב-Terrain Response, משלב הילוך כוח – והדיסקו מסיים את האתגר בקלילות. אבל בדיוק בנקודה הזו, כשחשבנו שראינו הכל, מופיעה עליה קשה אפילו יותר. בסופה, אנחנו הופכים למעריצים מושבעים של הדיסקברי. קצת "עבודת מע"צ" (כינוי לפיזור אבנים בנקודות אסטרטגיות) ואנחנו למעלה, מחייכים אחד לשני.

הדיסקו 4 הוא רכב שטח אמיתי. מרווח גחון? יש; הדיסקברי מצויד במתלי אויר, וניתן להעלות את מרווח הגחון בלחיצת כפתור. נוחות? יש, ובשטח זה חשוב. הדיסקברי מגהץ בקלות את הבורות, ונסיעת שבילים נוחה מתמיד. רק בשטח סלעי עוברות המהמורות לתא הנוסעים, וזו מחמאה אדירה. עבירות? יש, ועוד איך. מהלך המתלים הגדול מונע הצלבות, ואם כבר הגעתם למצב בו אחד הגלגלים מאבד אחיזה, מערכת בקרת המשיכה המצוינת עובדת יפה מאוד – מבחוץ זה נראה כאילו לדיסקו יש נעילות דיפרנציאל אמיתיות. מרשים!

התלונה היחידה שלנו היא לחתך הנמוך של הצמיגים: בדיוק בגלל זה, פחדתי להיכנס אתו לחול עמוק, שכן הוצאת אויר מסיבית עלולה לגרום נזק לצמיג. החתך הנמוך משפיע גם בשטח טכני, וידרוש מכם לשים לב טוב טוב שדופן הצמיג לא תשתפשף בסלע חד.

בסוף היום, בשעות האחרונות של אור יום, כשהשביל היוצא מהשטח הופך לשטוח ופנסי ה- Xenon מאירים את החשכה, אני מוצא זמן לארגן לעצמי את המחשבות בראש. החסרון העיקרי של הדיסקברי הוא המחיר היקר. מעבר לכך, מדובר ברכב שמשלב יכולת שטח גבוהה עם נוחות ונינוחות בחיי היומיום בכביש.

הדיסקו שנבחנה מחירה 578,000 שקלים, אם מנהל העו"ש שלכם לא יאהב את העסקה החדשה, תוכלו לרכוש את גרסת הביניים תמורת 536,000 שקלים או להסתפק בגרסת הכניסה, לה מנוע קטן יותר תמורת 485,000 שקלים.