מבחן: רף עצמי חדש – יונדאי i40CW

זהו לא סוד שהיצרנית הקוריאנית יונדאי גדלה בקצב מסחרר בשנים האחרונות. את ישראל היא כבשה מזמן וגם באירופה היא כבר בונה לעצמה שם. עד עתה יונדאי עשתה את מירב הכותרות ובעיקר את המכירות, ממכוניות קטנות וקומפקטיות. האם הנסיון המחודש של יונדאי להשתחל לשוק מכוניות המנהלים יהפוך להצלחה? או שמא מדובר בסיבוב שני לכישלון כמו עם הסונטה שלא הצליחה כאן. יצאתי לברר.

יונדאי i40CW | צילום: פיליפ רוזין

האמת שאני חייב לציין שמהרגע הראשון התחושה באוויר הייתה שונה. כבר לפני כחודשיים, היו מספר פרסומים באינטרנט שה- i40 היא משהו אחר, שונה, איכותית יותר. אפילו מנכ"ל פולקסוואגן אמר, כי לאחר שסרק את הרכב כולו, הוא לא הצליח למצוא שום חלק פלסטיק ש- "מקרקש" או מורכב לא כמו שצריך. אם כך אמר המנכ"ל, אז מי אני שאעז לחשוב אחרת?

הדבר הראשון ששמים לב אליו כאשר מתקרבים לגברת היוקרתית החדשה של יונדאי הוא הגודל העצום של המכונית. היא ארוכה מאוד וגם רחבה למדיי אך עם זאת קו הגג נמוך והיא אף נמוכה מהמאזדה לנטיס של השכן. לא ברור איך ביונדאי הצליחו לעשות זאת, אך בהמשך המבחן נבין שיש לכך גם השלכות לא כל כך חיוביות.

כאשר קיבלתי לידיי את המפתח, מצאתי את עצמי מתהלך סביב המכונית ומחפש מה לא בסדר, האם עדיין יש משהו שמפריד בין יונדאי לבין המתחרות מיפן שעד עתה היו עדיפות? אני חייב לציין שלא כל כך מצאתי. העיצוב הכללי נראה טוב, כאשר החזית היא המרשימה ביותר עם יחידות תאורה קדמיות משולבות תאורת יום בטכנולוגית LED ועם הגריל המאפיין את שאר דגמי יונדאי.

אז נכנסתי פנימה והמצב אפילו השתפר, עכשיו הבנתי על מה דיבר מנכ"ל פולקסוואגן. הכל במקום, הכל איכותי והתחושה הכללית טובה למדי. פעם ראשונה שאני מתיישב ביונדאי ולא מרגיש ביונדאי. בת זוגתי שהצטרפה אליי ול- i40 באאחת הנסיעות לחשה משהו בסגנון "וואו, מזכיר ב.מ.וו" ואם זו לא מחמאה, אז אני לא יודע מה כן.

יונדאי i40CW | צילום: פיליפ רוזין

יונדאי i40CW | צילום: פיליפ רוזין

מושבי העור האיכותיים (חשמליים) מציעים תמיכה מעולה לגב. לוח השעונים גדול, קריא, ברור ומעוצב היטב. הקונסולה המרכזית נראית מעולה גם היא, אם כי ישנה הרגשה של עומס-יתר של כפתורים ומתגים. גלגל ההגה איכותי מאוד ונוח לאחיזה ועליו כפתורים לשליטה על מערכת השמע, בקרת השיוט, מערכת לשמירה על נתיב הנסיעה ומחשב הדרך. האספקט המרשים ביותר של תא הנוסעים הוא גג השמש הפנורמי החשמלי אשר נפרש לכל אורך הגג כאשר חלקו הקדמי נפתח לחלוטין ומאפשר את כניסת אור השמש אל הרכב, ללא ספק גאדג'ט יפה. תא המטען עצום במיוחד בגרסת ה- CW שקיבלתי לידיי וקיפול המושבים האחוריים מגדיל עוד יותר את נפח ההטענה. חיסרון משמעותי אחד התגלה כאשר פיליפ, עורך המגזין שלנו, התיישב במושב הנהג, היות והוא משתרך לגובה של 1.92 מטר, תנוחת הנהיגה התגלתה כלא נוחה, ההגה אינו מתכוונן מספיק והמושב אינו יורד מטה מספיק, מה שיצר מצב שראשו פגש את תקרת הרכב בישיבה נכונה וזקופה. גם מאחור המצב דומה. ככל הנראה מדובר בתוצאה של אותו קו-גג נמוך המאפשר את העיצוב היפה, אך כאמור, לא פרקטי עבור אנשים גבוהים.

אה כן, היא גם נוסעת. כאשר מתחילים בנסיעה ברחובות תל אביב העמוסים והמשובשים, ה- i40 זורחת. בידוד הרעשים מצוין וכשיושבים ברכב עם חלונות סגורים, אין זה משנה מה קורה בחוץ; ההגה קל משקל וחסר כל תחושה, אולי לרוב האנשים זהו דווקא יתרון, אני לעומת זאת מצאתי את עצמי עם כפתור ה- Sport לחוץ באופן קבוע על מנת להקשיח מעט את ההגה; אפשר ליהנות מה- i40 גם בפקקים, הבולמים יחד עם הצמיגים גבוהי החתך מגהצים היטב מהמורות, אך פגישה עם בור במהירות גבוהה מעט תגרור תגובת "התרסקות" קלה, תחושה לא נעימה בלשון המעטה; מושבי העור הנוחים כוללים גם אפשרות קירור או חימום, אופציה חשובה לימי הקיץ הלוהטים; מערכת השמע נוחה לתפעול אך בסיסית ולא איכותית במיוחד; דיבורית ה-Bluetooth המקורית עובדת מצוין; חיסרון מהותי נוסף שהתגלה קשור דווקא לראות, קורות A הענקיות מסתירות שטח נרחב משדה הראיה מלפנים ומצאתי עצמי לא פעם נאלץ להישען קדימה, במיוחד בכיכרות, על מנת לראות מי ומה מגיע מצדדי. כאשר מפנים פניה של ה- i40 אל עבר הכביש המהיר, היא עושה את העבודה נאמנה.

בכל הנוגע לנהיגה ספורטיבית ה- i40 לא מיועדת לכך והיא מרגישה גדולה, כבדה ונמרחת יתר על המידה. ההגה החשמלי לא מספק כל תקשורת וכל נסיון להנות מנהיגה ספורטיבית יתקל באכזבה מצד הנהג. מנוע ה- 2.0 ליטר GDI על כל 177 סוסיו מרגיש חזק מספיק אם כי חלק מהמתחרות מציעות מנועי טורבו-בנזין חזקים יותר. ה- i40 מצליחה לפצות על כך בצריכת דלק טובה, בנסיעה בינעירונית היא מתייצבת יפה על צריכה של ליטר בנזין אחד לכל 16 קילומטרים (כאשר בקרת שיוט נעולה על 100 קמ"ש). בתוך העיר המצב סביר גם כן עם צריכה של 9 קילומטרים לליטר, בכל ימי המבחן הצליחה ה- i40 לספק נתון יפה של 12.5 קילומטר לליטר בממוצע.

יונדאי i40CW | צילום: פיליפ רוזין

גאדג'טים, גאדג'טים, גאדג'טים. רובכם אולי שמעתם על מערכות הסיוע לשמירה על נתיב אשר מתריעות בצפצוף או הרעדה של גלגל ההגה כאשר הרכב סוטה מנתיבו. ביונדאי לקחו את המערכת שלב אחד קדימה, לוחצים על הכפתור המיועד בגלגל ההגה ובמרכז לוח השעונים מתמקם לו איור של המכונית ומצידו שני קווים המתארים את נתיב הנסיעה. כאשר המערכת "ננעלת" על אותו נתיב, היא לא תאפשר סטייה ממנו וכאשר תתקרבו אל אחד מקווי הנתיב שעל הכביש, גלגל ההגה יתנגד פיזית ויחזיר אתכם אל הנתיב עצמו. כן כן, שמעתם נכון, גלגל ההגה זז באופן עצמאי לגמרי בעוד צפצוף נחוש מגיח מכיוון לוח השעונים. אחת המערכות היותר טובות וחשובות שנתקלתי בהן ללא ספק. מערכת נוספת שמציעה ה- i40 היא מערכת עזר בחנייה אשר יודעת לתת חיווי אם אתם יכולים או לא יכולים להשתחל למקום חניה מסוים. בעת שתשלבו לרוורס בכוונה לחנות, תמונה קטנה ונאה המתקבלת ממצלמת הרוורס תופיע לה במראה האמצעית.

המבחן על ה- i40 הפך לאחד ממבחני הרכב הקלים ביותר שיצא לי לכתוב. היא עלתה על כל הציפיות והאמת שהיא עושה בדיוק את מה שהיא תוכננה עבורו, לא יותר ולא פחות. הפינוק האינסופי יחד עם אינספור הגאדג'טים הופכים את ה- i40 לבת לוויה מעולה בעיר וגם מחוצה לה, בעיקר בנסיעות שיוט רגועות. מלבד חסרונות בולטים כמו חוסר במרווח ראש ותג המחיר הגבוה יחסית, מדובר במכונית מעולה אשר תענה על כל צרכיהם של אלו שירכשו אותה. אני בטוח נהניתי.

יונדאי i40CW | צילום: פיליפ רוזין

כאמור, אנחנו בחנו את גרסת הסטיישן המכונה CW. בהיצע דגמי ה- i40 של יונדאי בישראל תמצאו שני מרכבים, שני מנועים ושתי רמות גימור, בסה"כ 5 גרסאות שונות. ארבעה הגרסאות הנמכרות יותר הן גרסאות הבנזין, כאשר שתיים מהן במרכב סדאן 4 דלתות (אחת ברמת הגימור הבסיסית, ה- Premium והשנייה ברמת הגימור הבכירה, ה- Elite) והשתיים הנוספות במרכב סטיישן (CW) וגם כאן, ההבדל הוא ברמת הגימור בלבד, משמע באורך טבלת האבזור. הגרסה החמישית בהיצע היא גרסת הדיזל והיא מוצעת רק במרכב סטיישן וברמת הגימור Premium.

ומה עם תג המחיר? ה- i40 החדשה של יונדאי נמכרת בישראל החל מ- 161,000 שקלים ועד ל- 199,900 שקלים. גרסת הסדאן ברמת הגימור הראשונה היא זו שפותחת את הטבלה ומחירה כאמור, 161,000 שקלים. אחריה מתמקמת לה גרסת הסטיישן באותה רמת הגימור שנמכרת בעבור 165,900 שקלים. האמצעית בטבלה היא גרסת הדיזל עם תג מחיר העומד על 173,900 שקלים. השתיים האחרונות הן גרסת הסדאן וגרסת הסטיישן ברמת הגימור Elite העשירה, 194,900 שקלים ו- 199,900 שקלים בהתאמה.

ה- Elite יקרה ב- 40,000 שקלים (!) מרמת הגימור Premium והיא תוסיף ל- i40 שלכם מערכת עזר בחנייה, מערכת סיוע לשמירה על נתיב הנסיעה, מערכת סיוע לשמירת מרחק בעת חנייה, מראות צד עם קיפול חשמלי, מערכת בקרת לחץ אוויר בצמיגים, דיבורית Bluetooth, מפתח חכם הכולל הנעה ללא מפתח, חלון גג פנוראמי, מצלמת רוורס עם צג על המראה המרכזית, מושבים קדמיים חשמליים עם 2 זיכרונות המרופדים עור וכוללים גם קירור ולא רק חימום.